בשנת ד' אלפים תתקכ"ה, עלה "הנשר הגדול", רבינו משה בן מיימון, לארץ ישראל. הרמב"ם הגיע לארץ יחד עם אביו, ר' מיימון הדיין, ועם משפחתו, אך לאחר זמן קצר נאלץ לצאת ממנה ולרדת מצרימה. מובן שבהיותו בארץ עלה הרמב"ם גם לירושלים עיר הקודש, שהיתה אז שוממה כמעט מיהודים. וכך מתאר הרמב"ם עצמו את המאורע:
"...וליל אחד בשבת, שלשת ימים לירח סיון, יצאתי מן הים בשלום ובאנו לעכו.. והגענו לארץ ישראל... וביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשון, שנת ששה ועשרים ליצירה [ד"א תתקכ"ו] יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה. ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו, ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון. ובאחד בשבת, תשעה בחודש, יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה, ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי, שבח לאל על הכל. ושני הימים האלו, שהם שישי ותשיעי במרחשון, נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפלה ושמחה בה' ואכילה ושתיה. אלהים יעזרני על הכל ויקים לי "נדרי לה' אשלם" אמן. וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן".
באגרת נוספת, שכתב הרמב"ם לר' יפת הדיין, מזכיר לו הרמב"ם את עלייתם יחד לירושלים ולהר הבית: "שאני והוא [ר' דוד אחי הרמב"ם] ואבא מרי זצ"ל ואתה ? ארבעתנו הלכנו בבית ה' ברגש".
באותם המלים השתמש הרמב"ם לפסק הלכה בעניין מורא מקדש, בהלכות בית הבחירה: "וכל הנכנס לעזרה יהלך בנחת, במקום שמותר לו להכנס לשם, ויראה עצמו שהוא עומד לפני ה', כמו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים. ומהלך באימה וביראה וברעדה שנאמר בבית אלקים נהלך ברגש".
ביום חמישי הקרוב יחול יום השנה ה-848 לעליית הרמב"ם להר הבית, בדיוק באותו יום בשבוע שחל אז.
תנועות המקדש מתכננות מספר אירועים ליום זה (לפרטים >>). אחד האירועים המרכזיים יכלול שחזור עליית הרמב"ם להר הבית ותפילת שחרית בהר הבית עצמו.
כאנשים שומרי חוק, פנו תנועות המקדש באמצעות המטה המשותף למשטרת ישראל בבקשה לאפשר את האירוע באופן מסודר ומכובד.
להלן המכתב של המטה המשותף למפקד מחוז ירושלים:
המטה
המשותף לתנועות הר הבית והמקדש
דישראלי 36 חיפה 3433436 Disraeli St. טל': 8112099 – 04 5791746 – 050 Tel.:
בס"ד
ב מרחשוון התשע"ד 6.10.13 מבלי
לפגוע בזכויות
לכב' מיידי
– למסירה אישית לנמען
ניצב יוסי פרינטי, ממ"ז
משטרת ישראל
ירושלים
באמצעות פקס
הנדון: תפילה בהר הבית ביום עליית
הרמב"ם
1.
יום חמישי הקרוב, ו' מרחשוון, הוא יום עלייתו של
הרמב"ם להר הבית ותפילתו ב"בית הגדול והקדוש" - מקום המקדש בהר
הבית.
2.
וכך כותב הרמב"ם באיגרתו: "ויום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח
מרחשון, שנת כ"ו ליצירה, תתקכ"ו, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה,
ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון. ובא'
בשבת, תשעה בחדש, יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה. ואותו יום עמדתי
במערה והתפללתי שבח לאל יתברך על הכל, ושני הימים האלו, שהם ו' ותשיעי במרחשון,
נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה ואכילה ושתיה."
3.
המטה המשותף של תנועות המקדש מבקש לשחזר את תפילתו של
הרמב"ם ב"בית הגדול והקדוש" ועל כן בכוונתנו לקיים תפילה שחרית
חגיגית ביום ה' בבוקר בשעה 07:30 בחלקו המערבי של הר הבית הסמוך למקום המקדש.
4.
משטרת ישראל מתבקשת להיערך כדי לאפשר לנו לקיים את
התפילה ללא הפרעה או הפרת סדר.
5.
במידה והמשטרה אינה מסוגלת לשמור על הסדר בהר הבית, ניאלץ
להעתיק את מקום התפילה לרחבה בכניסה להר הבית בשער המוגרבים, בהתאם להוראות
בג"ץ 292/83 - נאמני הר הבית נ' מפקד משטרת מרחב ירושלים
פ"ד לח(2), 449 ,עמ' 459-460, כדלקמן:
"המשיב גילה
רגישות מופרזת, שאינה עולה בקנה אחד עם הצורך לקיים ולשמור על זכות המצפון והדת.
כמובן, המשטרה עצמה צריכה - במסגרת הכוחות העומדים לרשותה - להתכונן גם נגד סיכון
שאינו קרוב לוודאי. אם יש חשש מאלימות, יש להציב שוטרים אשר ישמרו על המתפללים. על
כן הורינו כי התפילה לא תיעשה בצמוד לשער המוגרבים אלא במרחק של כחמישה מטרים
ממנו, וזאת כדי לאפשר הצבתו של כוח משטרה, אשר צריך לצפות סיכונים שהם פחותים
מקרובים לוודאי."
6.
כולנו תקווה כי משטרת ישראל השתפרה במשהו במהלך 30
השנים שחלפו מאז הבג"ץ הנ"ל, והיא תהיה מסוגלת לשמור על החוק והסדר בהר
הבית.
7.
ניתן לתאם עם הח"מ ועם הרב שמשון אלבום את הפרטים
הטכניים.
בכבוד רב,
( - )
אביעד ויסולי, עו"ד
יו"ר המטה המשותף
לתנועות הר הבית
והמקדש
העתק: השר
לבטחון הפנים
המפכ"ל
ממ"ר דוד
יו"ר ועדת הפנים של הכנסת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה