יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

המשטרה מונעת קבורה פירטית, ערוץ 2 משתולל

יש חוק ויש חוק || תשאלו את ערוץ 2

איך הייתם מגיבים לו ערבים היו קוברים מתים בסמוך לכותל המערבי? • ואם במקום סמוך לכותל המערבי הם היו עושים זאת סמוך לכותל המזרחי? • אז זהו שעד לפני שנה הם קברו באין מפריע סמוך לכותל המזרחי בניגוד לחוק • כבר שנה שמשטרת ישראל החליטה לשים לדבר סוף • בעיני ערוץ 2 זה לא מוצא חן • במקום להחמיא למשטרה, הם תוקפים ומאיימים • שלטון חוק? הצחקתם את התשקורת!


↓ המשטרה אוכפת את החוק, ערוץ 2 מאיים


כך כתב אסף פריד בקבוצת הפייסבוק אין עניין לציבור - מה שהתקשורת הסתירה ממך:

להר הבית יש שלושה כתלים, חוץ מהכותל המערבי, המפורסם.
הכותל המערבי, הכותל הדרומי והכותל המזרחי.
כולם קדושים באותה מידה.

לפני מאות שנים, בנו הערבים בית קברות צמוד לכותל המזרחי, ליד שער הרחמים.
עם שחרור ירושלים והר הבית הוכרז כל האזור המקיף את הר הבית כ"גן לאומי" והקבורה בבית הקברות הזה נאסרה.

אבל הערבים, כרגיל, צפצפו על החוק והמשיכו לקבור בבית הקברות הזה, תוך פגיעה קשה בעתיקות.

בשנה האחרונה, סוף סוף, המשטרה אוכפת את החוק, גם על הערבים.


כך זה תואר בערוץ 2:

על סף רתיחה: הלווייתו של ילד בן 9 ממזרח ירושלים שנפטר ממחלה קשה הופסקה היום (שלישי) באמצע, לאחר שמשפחתו ביקשה לקבור אותו סמוך לעיר העתיקה, בשטח שזכה לכינוי "מתחם המריבה". בתום חילופי דברים עם המשטרה, השתכנעה המשטרה והעבירה את הקבורה למתחם אחר באזור, אלא שגורמים ששוחחו עם חדשות 2 online הבהירו: "זהו משחק בחומר נפץ, בפעם הבאה דבר כזה יכול לגרום למהומות שיתסיסו את ירושלים".


ואנחנו שואלים:

איפה המחמאות למשטרת ישראל שאוכפת את החוק ללא משוא פנים?

האם הרגישות האנושית של ערוץ 2 למתים הערבים פועלת גם ביחס לחיים היהודים?

האם גם תושבי עמונה יזכו להבנה וחמלה מצד התקשורת השמאלנית, או ששם מדובר בשמירה על שלטון החוק שגוברת על כל יחס של הבנה וחמלה?

או אולי בכלל כבר מזמן הם נמצאים בצד השני?

יום שלישי, 6 בדצמבר 2016

הלכה יומית בנושאי המקדש - ז' בכסלו תשע"ו

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || ז' בכסלו תשע"ו

אמרה תורה לגבי כלי חרס אשר בושל בו קרבן חטאת, או שנתן לתוכו בשר קדשים רותח מעירוי מכלי ראשון : "וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר" (ויקרא ו,כא).  מכאן לכלי חרס שנתבשל בו החטאת או שאר קרבנות, שלאחר מכן טעון שבירה בעזרה (רמב"ם מעשה הקרבנות ח,יא).

האם מותר לא לעלות להר הבית?

"שואל ומשיב" בלי שאלות ובלי תשובות לעניין || ויכוח בסוכה

ברצוני להתייחס לדיון שהשתתפתי בו בנושא הר הבית, דיון שעשוי לשפוך מעט אור על המחלוקת הקיימת בנושא בציבור כיום. תחושתי היא שסיפור הדיון הזה יהווה מקור מידע לאלה שאינם מודעים למכלול השלם ועד כמה חשוב נושא זה לעם היהודי, בייחוד כיום, כאשר ממשלת ישראל שוב מוכנה לתת חלקים מארץ ישראל לאויבינו.


↓ מאת: אבא הורוביץ
במוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות, אשתי ואני הלכנו לברך בברכת "ברוכים הבאים" ידיד שלנו, שבא מאוסטרליה לבקר את משפחתו הגרה בישראל. הוא מגדיר את עצמו כדתי לאומי, אבל רוב משפחתו תימנית חרדית.
בהגיענו, הוּבלתי לסוכה לשבת עם הגברים. תוך כדי השיחה, הראיתי לידידי צילום שלי על הר הבית, כשאני לובש חולצה עם הדפס של דגל ישראל עליה. ידידי, מתוך רצון לתבל את השיחה בסוכה בנושא מעניין יותר, ציין בפני המשפחה שאני אחד מ"אלה" שעולים להר הבית. מיד ציין אחד מבני המשפחה בבוז גלוי: "אסור לעלות להר הבית. העונש על זה הוא כרת".

ויכוח עם רב שואל ומשיב

מאחר ולמדתי במשך מספר שנים את הלכות הר הבית, ומאחר וקראתי את ספרי הרב ישראל אריאל בנושא פעמים רבות, חשתי ביטחון עצמי רב כשהשבתי לו: "איפה כתוב שזה אסור?" האדם החרדי שאיתו דנתי בנושא, ומאוחר יותר הבנתי שהוא יושב בבית המדרש כ"שואל ומשיב", ענה מייד: "זה כתוב בספרים". אינני בטוח מדוע הוא חשב שתשובה זו תספק אותי, או כל אדם אחר המתייחס להלכה כאל נושא רציני. בכל נושא כללי אחר, הייתה תשובה זו מוגדרת כ'צולעת' במקרה הטוב.
המשכתי להסביר לו שרק בעזרה אסור להכניס טמא מת, אבל בהר הבית מותר להכניס אפילו את המת בעצמו. אמרתי לו לפתוח הלכות ביאת מקדש פרק ג הלכה ד ברמב"ם והוא יראה שכך כתוב שם. הר הבית נחשב למחנה לויה, ולמדנו שמשה רבנו נשא עימו-במחיצתו את עצמות יוסף, לכן גם לנו מותר להכניס מת למחנה לויה = להר הבית.


הגדולים יודעים בשבילנו

תגובתו הבאה הייתה צפויה. הוא אמר שהגדולים קבעו שזה אסור. שאלתי אותו אם ביכולתו להגדיר מהו גדול. הוא אמר "הרב עובדיה והרב אלישיב". אמרתי לו שהם לא הרבנים שלי, ושהרבנים שלי אומרים שמותר לעלות להר הבית ושהם יכולים להוכיח מדוע הדבר מותר. ודרך אגב, אמרתי לו, שניים מהרבנים 'שלי' הם הרמב"ם והרדב"ז.
יתרה מזאת, הרב אלישיב מעולם לא כתב מאמר הלכתי או נייר עמדה הלכתי, בו הוא מסביר מדוע הוא מרגיש שאסור לעלות להר הבית. (ראה בספר "קול מהיכל", בו הרב אריאל מתווכח עם הרב נבנצאל). 

הטעם של הרב עובדיה יוסף לאסור עלייה להר הבית (יביע אומר חלק ה', יורה דעה סימן כ"ו) נראה בעייתי במידה שווה. ההיגיון שלו מתבסס על עקרון "מורא מקדש", שאומר שאין לנו זכות להיות על הר הבית אם איננו מקיימים שם שום מצווה. למעשה, אלה העולים להר הבית מקיימים מצוות רבות וכפי שיוסבר בהמשך, ולכן נראה שהדאגה של הרב עובדיה אין לה על מה שתסמוך. הרמב"ן בפרשת וירא, פרק כ"ב פסוק ב', מגדיר את עצם עניין "מורא מקדש", במילים: "...ושם 'מוריה' עשאו מן 'מורא', ששם יראו א-לוקים ויעבדו לפניו". רק על ההר ניתן לקיים את מצוות מורא מקדש.
אמרתי לו שאפילו 'גדול' שאומר שמשהו אסור ואינו מנמק את דבריו או נותן מקור לפסק שלו, אין חיוב לשמוע בקולו. פסק לא יכול להישען על תחושה בלבד. בהסתמכי על כתבי הרב אריאל, הפניתי אותו למכתב שכתב רבי אברהם בן הרמב"ם, הנמצא בספר עין יעקב, ובו רבי אברהם כותב שחובה על כל רב לתת מקור והוכחה לדבריו ושאם הוא אינו נוהג כך, אפילו יהיה גדול כיהושע בן נון אין שומעים לדבריו (חולין קכד עמוד א).
הדובר השיב לדבריי באומרו כי הסיבה שהרבנים אוסרים לעלות להר הבית היא שאיננו יודעים בבירור היכן היו המקומות הקדושים, ולכן אנחנו לא יודעים לאן מותר ולאן אסור לעלות. אמרתי לו שאי אפשר לאסור דבר על סמך אי ידיעה, אם רבנים אחרים טוענים שהם כן יודעים. הפניתי אותו למסכת סנהדרין דף ט עמוד ב, שם כתוב: "סנהדרין קטנה שנחלקו… ואחד אומר איני יודע ...זה שאומר איני יודע הרי הוא כמי שאינו". אם דיין אומר שהוא לא יודע, מתייחסים אליו כאילו הוא לא קיים בכלל. מעמדו והפסק שלו הופכים להיות לא רלוונטיים. אי אפשר לאסור משהו על סמך בדיקה שאינה מעמיקה מספיק.


מי מתיר לנו לנטוש את הר הבית?

בשלב זה עברתי להתקפה, ושאלתי אותו באיזו זכות מותר לו לנטוש את הר הבית, המקום הקדוש ביותר לעם ישראל, לטובת בני בליעל המטמאים את המקום בכל יום. המקום שהרמב"ם אמר עליו בהלכות בית הבחירה, פרק ו הלכה טז: "לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה בטלה"

הקדושה של הר הבית עדיין קיימת, כי שכינתו של הקדוש ברוך הוא המקדשת את ההר אינה בטלה לעולם. מדוע אם כן, החרדים המוכנים לחרף נפשם בהגנה על קברי מתים שלא ברור אם הם של יהודים בכלל, אינם מוכנים להגן על המקום הקדוש ביותר לא-לוקים? הסברתי לו שישנן יותר ממאתיים מצוות שניתן לקיימן רק על הר הבית, ועדיין החרדים מתעלמים מכך בטענה שהם אינם יודעים היכן המקומות הקדושים נמצאים. 

ידוע שמי שחוטא משום שאינו יודע את ההלכה ועובר בשגגה על חטא שעונשו בזדון כרת, חייב להביא קרבן חטאת. אי ידיעה איננה תירוץ בהלכה היהודית. איך תוכל, שאלתי אותו, להרשות לאויבינו להמשיך ולחלל את המקום הקדוש ביותר לנו מתוך חוסר אכפתיות מזעזעת? מה שווה התורה שלך, אם אינך מוכן לפקוח את עיניך ולראות מה כל התורה מצווה? אולי הרבנים שלך צריכים לעבוד מעט קשה יותר, על מנת לברר היכן נמצאים המקומות הקדושים ולהיכן בדיוק מותר לעלות.
הוא שאל אותי מדוע אני בכלל עולה להר הבית. עניתי לו שאני עושה זאת ממספר סיבות: ראשית, על מנת לקיים את מצוות התפילה, בדומה לרבי עקיבא, רבי יהושע ורבי אליעזר (בסוף מסכת מכות) שעלו להר הבית להתפלל. שנית, אני עולה להר הבית בכדי להשתחוות במקום הקדוש ביותר לעם ישראל ובכך לבטל את עצמי בפני ריבונו של עולם. 


אני עולה להר הבית גם כדי לקיים את מצוות מורא מקדש, כפי שהיא כתובה בהלכות בית הבחירה פרק ז הלכות א,ב ברמב"ם. אני עולה להר הבית גם כדי לכבוש במובן מסוים את הר הבית ולתבוע אותו בחזרה מה"שועלים שהלכו בו". אינני מאמין בנטישת המקום המקודש ביותר לנו ובמסירתו לאויבינו. ולסיום, אני עולה להר הבית כי זהו הצעד הראשון הנחוץ כדי להגיע בסופו של דבר לבניין בית המקדש. 

כן בשמים היא וכן מעבר לים?

ואז ה"שואל ומשיב" ענה: "על מה אתה מדבר? בית המקדש ירד מהשמים" ונפנף בידו כמבטל לחלוטין את דבריי.
לא הוכיתי בהלם מדבריו, מכיוון ששמעתי את אותה התשובה פעמים רבות בעבר. אשתי הציעה שייתכן שכולם לומדים 'עובדה' זו בגן הילדים והיא נשארת איתנו לאורך כל הדרך עד לבגרותנו ומשמשת כתירוץ להימנעות מעשייה בתחום מאיים זה של בניין בית המקדש. יתכן שהייתה זו הגלות בת כמעט 2000 השנים, שאילצה אותנו לחלום על ניסים גדולים יותר מקריעת ים סוף. שאלתי אותו "היכן זה כתוב"? ושוב הוא ענה את התשובה ה'ישיבתית': "בספרים"... ביודעי שאין הדבר כן, עניתי כי הדבר אינו כתוב בשום מקום בגמרא ובוודאי שלא בהלכה.
שאלתי אותו אם ה' ייצר את התפילין שהוא מניח כל בוקר, או אם ישנן מצוות אחרות שבהן הוא מניח שה' יעשה עבורו את העבודה. אמרתי לו שבקבלה יש מונח שנקרא "אתערותא דלתתא" ו"אתערותא דלעילא" (זוהר, לך לך, פ"ח, א'), שמשמעותו היא שבמקום שבו יש התעוררות מלמטה, מהעולם הגשמי שלנו, העולם הרוחני העליון מגיב בהתעוררות משלו. המונח הזה מלמד אותנו שעלינו קודם כל לעשות את חלקנו בתורה ובמצוות, ורק אז ה' יענה לתפילותינו. נחשון בן עמינדב קפץ לים ורק אז הוא נבקע. וגם בנושא המקדש כתוב: "ועשו לי מקדש – ושכנתי בתוכם". קודם אנחנו עושים מקדש, ורק אז ה' שוכן בתוכנו.
יתרה מזאת, כיצד ייתכן שנס גדול כל כך כמקדש בנוי היורד משמים ומוצב במקומו המדויק, שנס גדול כזה לא יוזכר בשום מקום בחז"ל? או בגמרא? או ברמב"ם, או בבית יוסף? יש לנו כלל בהלכה: "לא בשמים היא", שכוונתו שמצוות התורה לא נקבעות בשמים או על ידי מלאכים או ניסים, אלא על ידי החכמים והסנהדרין עלי אדמות.
לאחר מכן ביקשתי ממנו להביא הלכות בית הבחירה ברמב"ם, וביקשתי ממנו לקרוא את הלכה א האומרת: "מצות עשה לעשות בית להשם מוכן להיות מקריבין בו קרבנות... שנאמר ועשו לי מקדש". עצרתי אותו ושאלתי אותו האם כתוב שם שהמקדש ירד מהשמים? הרי כתוב שם שישנו חיוב בזמננו לבנות את בית המקדש. ספר החינוך בפרשת תרומה אומר אותו הדבר. למעשה, בעל ה"מנחת חינוך" בפרשת תרומה אומר שהבאת קרבנות ובניין בית המקדש הינן מצוות הנוהגות בזמן הזה.


למה לא ניגשים לעבודת בניין המקדש?

ה"שואל ומשיב" התחיל לגמגם ואמר שאם זה נכון, אז למה אני לא בונה את בית המקדש? עניתי לו שכל 93 כלי המקדש מוכנים לעבודה, אבל המציאות היא שהממשלה, השב"כ, המשטרה והצבא לא ירשו לנו לבנות את בית המקדש, אחרת היינו בונים אותו. הבן שלו אמר שכנראה שהכלים הם רק לתצוגה וללמידה. עניתי לו שלא, הם נבנו לפי כל הדעות בהלכה ומיועדים לשימוש בעבודה בבית המקדש.
השאלה הבאה הייתה צפויה. "האם אתה חושב שתקריבו קרבנות"? השבתי "בהחלט". ראשית כל, לפי י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם, העיקר התשיעי הוא "אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו". התורה והמצוות אינם משתנים. למעשה, הרמב"ם אומר שזו כפירה לחשוב אחרת. גם האמונה שבית המקדש ירד מן השמים עשויה להיחשב ככפירה, כי היא מבטלת למעשה אחת ממצוות התורה.


היו ניסיונות של גדולי עולם להקריב קורבנות בהר הבית

בשלב הזה הסברתי שבעלי התוספות במאה ה-12, וכן הרב אשתורי הפרחי, ביקשו להקריב קרבנות על הר הבית בזמן בו היו רק אלפים מועטים של יהודים בארץ ישראל. כל המעשה מובא בספר "כפתור ופרח" לרבי אשתורי הפרחי. רבי עקיבא איגר ביקש מחתנו ה"חתם סופר" לברר את האפשרות של הבאת קרבן פסח על הר הבית (יורה דעה רל"ו). הדבר היחיד שמנע ממנו לבצע את כוונתו היה השליט המוסלמי באותה תקופה, שאסר על מי שאינו מוסלמי לעלות להר הבית, אחרת הם היו מקריבים אז את קרבן הפסח. השאלה הגדולה יותר, אמרתי לו, היא למה אנחנו לא מקריבים קרבנות בזמן הזה?
בשלב מסוים הם שאלו איך ניתן להקריב קרבנות ללא בית מקדש, ולכך עניתי שזאת הלכה מפורשת ברמב"ם, בהלכות בית הבחירה פרק ו הלכה טו: "לפיכך מקריבין הקרבנות כולם אף על פי שאין שם בית בנוי". זה בדיוק מה שעם ישראל עשו ב-18 השנים הראשונות של בית המקדש השני, וזאת הייתה תכניתו של רבי עקיבא איגר.
המשכתי לפתור את תעלומת המיתוס של בית המקדש היורד באש מן השמים, וציינתי את מקורו ברש"י בשני מקורות מקבילים בגמרא. במסכת ראש השנה דף ל עמוד א ובמסכת סוכה דף מא עמוד א, רש"י מנסה להסביר קושי בגמרא על ידי שהוא אומר: "אבל בית המקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל, הוא יגלה ויבוא משמים". הפירוש הזה של רש"י הוא המקור לכל אלו המבקשים להאמין שבית המקדש ירד בנוי על ידי ה'.
על מנת להסביר את הפירוש הזה של רש"י, ציטטתי את ה"תפארת ישראל" על מסכת מידות, האומר שדברי רש"י היו "דברי אגדה" ואין למדים מדברי אגדה. ה"תפארת ישראל" מסביר שרש"י התכוון לומר שה' יעזור ליהודים שיבנו את בית המקדש, בכך שיגן עליהם. ה"ערוך לנר" מביא הסבר דומה. הרמח"ל (בספרו "משכני עליון") אומר שכוונתו של רש"י היא לומר שבית המקדש הרוחני ירד משמים אל תוך בית המקדש הגשמי שאנחנו נבנה מלמטה. והכי חשוב – רש"י אינו חוזר על הסבר זה בשום מקום אחר בתנ"ך או בגמרא. להיפך, בספר יחזקאל רש"י אומר במפורש שבית המקדש השלישי ייבנה בידי אדם (יחזקאל מג, יא). ועדיין רבים ביכרו להעדיף את ההסבר הקשה של רש"י, שניסה להסביר דברי אגדה בגמרא. האם יש כאן מגמתיות?
יתרה מזאת, אם בית המקדש יבוא משמים, מדוע כתב רבי יהודה הנשיא את כל מסכת מידות? הרמב"ם בהקדמתו למסכת מידות מסביר שהסיבה לכתיבת מסכת זו היא כדי שאנחנו נדע כיצד לבנות את בית המקדש כשיגיע הזמן המתאים לכך. ה"תוספות יום טוב" מסכים עם דברי הרמב"ם הללו. זה הסבר הגיוני הרבה יותר מבניינים מעופפים.
סיימתי באומרי שעלינו להבין שהרמב"ם התמודד עם בעיה דומה בזמנו. בהקדמתו לספר קדשים, הוא כותב שהחכם והסכל הינם במדרגה שווה כאשר המדובר בהלכות קדשים; שניהם אינם יודעים דבר. אמרתי לחבריי החדשים שאם כל מה שהשגתי מהדיון הוא שהם יתחילו ללמוד הלכות קדשים ויפתחו את עיניהם, אז 'דיינו'.


בעקבות הויכוח

בעקבות הדיון, אחד האחים הזמין אותי לחתונה של הבת שלו.
אני מספר את כל זה על מנת לחשוף את רמת הבורות המצויה בקרב היהודים, ולו הלמדנים הגדולים ביותר, כשהדברים נוגעים לסוגיית הר הבית ובית המקדש. זוהי טרגדיה, שבימינו כשרוב היהודים בעולם חיים בארץ ישראל והאפשרות קרובה לבניין בית המקדש, רבים מתחבאים בצילה של הגלות ומתכחשים לאחריותם לה' ולביתו. אפילו 'גדולים' רבים לא למדו את הנושאים הללו ביסודיות הדרושה על מנת לפסוק כהלכה בנושאים הקשורים להר הבית. רבים מהם בוחרים לומר עד היום "אנחנו לא יודעים" ואז אוסרים את העלייה להר הבית, במקום להיכנס לעובי הקורה בניסיון למצוא פתרונות אמיתיים.


חומרות שמביאות לביטול מצוות

אמרת חז"ל ידועה בגמרא אומרת כי "מתוך שהחמרת הקלת". הכוונה היא שאם תחמיר יותר מדי בדבר אחד, תהיה בסכנה להקל במקום אחר באופן שאינו ראוי. אני מאמין שהאמרה הזאת רלוונטית לנושא הר הבית. על ידי כך שרבנים מסוימים מכריזים שישנו איסור לעלות להר הבית, הם באותו הזמן מונעים אותנו מלקיים יותר ממאתיים מצוות הכתובות בתורה. 

מתי והיכן הותר לעשות דבר שכזה? האם מותר לנו לפי ההלכה לקבל פסק כזה, או האם שומה עלינו להתנגד לרבנים הללו, ולא משנה מי הם ומה מעמדם, ולהתעלם מה'פסק' שלהם, כדי לשמור על התורה? יש גמרא במסכת סנהדרין דף ו עמוד ב, האומרת שאם ראית את רבך טועה בדבר הלכה עליך לתקן אותו, ככתוב בפסוק "לא תגורו מפני איש". האם אין הוראה זו נכונה פי כמה, כאשר נגרם חילול ה' אדיר במקום מנוחתו של ה'? אני תוהה: האם מותר לנו לא לעלות להר הבית?

יום שני, 5 בדצמבר 2016

הלכה יומית בנושאי המקדש - ו' בכסלו תשע"ו

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || ו' בכסלו תשע"ו

כיבוס דם חטאת צריך להיעשות בעזרת מים בצורה יפה שלא ישאר בו רושם. מעיקר הדין מספיק מים  ואמרו חכמים לכתחילה ומצוה מן המובחר, ששה סמנים מעבירים את דם החטאת (רדב"ז. רמב"ם מעשה הקרבנות ח,י). 

צפו: רבה של עמונה מבקש רחמים בהר הבית

לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי... || לְמַעַן בֵּית ה' אֱ-לֹהֵינוּ...

ביום חמישי האחרון, ראש חודש כסלו עלו תושבי עמונה להר הבית לעורר רחמי שמים על בתיהם • בראש העולים עמד רב הישוב - הרב יאיר פרנק שליט"א • הרב עורר את העולים לעורר את רחמי השוכן במקום הקדוש הזה למען עמו ונחלתו

↓ למען בית ה', למען בתי ישראל


אברום בורג – לשעבר יושב ראש הכנסת

מתפלל שלא יבנה בית המקדש || לא מצטער על חורבנו

"יש הבדל בין חברת רוב שיש לה שליטה מסויימת על כל המשאבים, על כל הזכויות, על כל הכוח, על כל החירויות, על כל המקומות במרחבים שבהם היא שולטת באופן חוקי ובלתי חוקי, לבין קבוצת מיעוט שכל מה שנשאר לה הוא פינה של 300 מטרים רבועים. אין כאן שיחה בין שווים"


↓ ארנון סגל מראיין את אברום בורג

"לא, אינני חולם על הר הבית. לא הייתי בימים האיומים של החורבן והשכול שנלווה לו אבל ממרחקיה של ההיסטוריה אינני מצטער על חורבנו. אני קורא את הנביאים, לומד את הפרקים שתועדו אצל בן מתתיהו ואחרים, ויודע שהמקום היה מוקד של שחיתות, של אליטה מנוונת ודתיות מעוותת. דווקא חורבנו פתח שערים רחבים ליהדות יבנה ולחוכמת ההמונים של חכמיה. 

"וכשם שאינני מתגעגע אל מה שהיה, אני מתפלל גם שלא ייבנה לעולם. כי היהדות על פי תפיסתי היא רעיון מופשט של ערכים, של התכוונות אל הנשגב, של קיום במרחבים האנושיים שלא צריכה ואסור לה שתהיה אסירה בבית מוחשי שכל כולו אינו אלא עבודה זרה במסווה של יהדות אותנטית. אם נוסיף על כך את סכנות הקיום הכרוכות בכמיהה המלאכותית הזו הרי לך נוסחה מדוייקת למה לא לעשות. והדברים פשוטים: בכל פעם שבית המקדש היה במרכזנו, הגענו אל החורבן. וכל עת שהכמיהה אליו היתה רחוקה, היינו בקוטב של נצח ישראל". 

אם איננו זקוקים למקום מוחשי, מדוע אנחנו זקוקים למדינה? 

"יש הבדל בין ריבונות שהיא אנושית, ארצית, פוליטית והיסטורית לבין אמונה שיש בה משהו שהוא מעבר להיסטוריה ואיננו בתחום האחריות האנושית. כל דבר שהוא אנושי, בין אם הוא שלטון ובין אם זו התנהגות, הוא חי וקיים וכל דבר שהוא מחוץ לשיחה האנושית – זר לי. אם יש רוב של אנשים או מספיק אנשים שרוצים לקיים חיים פוליטיים זה מקובל ומכובד, אבל לא בהקשר דתי אלא רק בדבר שהוא בגדר של 'הארץ נתן לבני אדם'". 

יש פה שאלות שלא נוגעות דווקא לאמונה. חופש פולחן הוא עקרון יסוד דמוקרטי. היום עוצרים יהודים שמתפללים בהר הבית. זה מקובל עליך?

"יהדות של בית מקדש היא יהדות של עץ ואבן. האם מותר לאנשים לסגוד לעץ ואבן? בוודאי. זה חלק מחופש הפולחן. האם אעודד את היהדות הזו ליזום עימות ולהתחכך כמה שאפשר באיסלאם של עץ ואבן? התשובה היא לא. בכל מקום שאפשר להתפלל בו, שיתפללו בו. בכל מקום שאפשר לסגוד בו, שיסגדו בו. ואם שלטון האדם במדינה הזו מרגיש שהסגידה הזו והפולחן הזה מביאים לידי אלימות ושפיכות דמים וסכנת נפשות – הדבר יימנע, אבל זו לא החלטה דתית אלא החלטה חילונית ריבונית. בין זכותו של הפרט להתפלל במקום ובין זכותו של הכלל לא להיגרר על ידי פרטים כאלה למלחמת גוג ומגוג, זכותו של הכלל גוברת על זכותו של הפרט.

"אם יגיעו ימים, ויכול להיות שהם כבר נמצאים מעבר לגדר, של שקט ושלווה שבהם אלו ואלו יתפללו יחדיו, מה טוב ומה נעים. אגב, באותו הקשר אני גם נגד אלימות של מוסלמים במקום. בכל מקום שיש בו אלימות, השלטון מתוקף דאגתו לטוב המשותף חייב למנוע אותה אפילו אם יש בכך פגיעה מסויימת בזכויות יסוד". 

כשעוצרים היום יהודים שמתפללים בהר זה בעיקר בגלל כניעה לאלימות איסלמית. 

"יש הבדל בין חברת רוב שיש לה שליטה מסויימת על כל המשאבים, על כל הזכויות, על כל הכוח, על כל החירויות, על כל המקומות במרחבים שבהם היא שולטת באופן חוקי ובלתי חוקי, לבין קבוצת מיעוט שכל מה שנשאר לה הוא פינה של 300 מטרים רבועים. זה בדיוק ההבדל. אין כאן שיחה בין שווים. יש כאן שיחה בין שלטון מתנשא עם זכויות יתר לבין מיעוט שיש לו אמנם בעיות גדולות מאוד – אבל בוודאי אינו בר השוואה בכוחו לכוח השלטון". 

לדעתך אביך המנוח, השר ד"ר יוסף בורג, היה מיושר עם עמדתך הזו? 

"אני אשמח אם תצליח לתפוס אותו. תרים אליו טלפון. אני בטוח שבעיתון שלך יודעים איך להשיג את גן העדן. התשובה שלו תהיה הרבה יותר מחוכמת משלי". 

יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

הלכה יומית בנושאי המקדש - ה' בכסלו תשע"ו

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || ה' בכסלו תשע"ו

מקרים שבהם אין צריך לכבס דם חטאת: א. ניתז דם חטאת מבגד לבגד שני. ב. ניתז דם על בגד טמא. ג. ניתז דם חטאת על דם חולין שהיה על הבגד, אין הבגד טעון כיבוס כיוון שדם החטאת לא נבלע בו (רמב"ם מעשה הקרבנות ח,ט). 

הזמנה - שבת המקדש בחברון

בין חברון לירושלים || שבת שכולה מקדש

בשבת פרשת וישלח, י"ז בכסלו (17/12/16) תתקיים שבת המקדש בעיר הקודש חברון • השבת תתקיים בבית בית"ר בשכונת אברהם אבינו • ניתן להצטרף גם לחלק מהתכנית • אורחי הכבוד: מו"ר הרב דוב ליאור שליט"א והרב מנחם מקובר • בשעה 13:13 תתקיים הדגמה של עריכת לחם הפנים על השולחן • מוצלץ לכל המשפחה!

↓ שבת המקדש בחברון - תכנית מלאה


תוכנית השבת:

14:00 סיור במרכז המבקרים "לגעת בנצח" עם ציפי שליסל
15:00 התארגנות לשבת

16:27 כניסת שבת
תפילה במערת המכפלה 
סעודת ליל שבת
דבר תורה הרב דוב ליאור שליט"א

עונג שבת; פאנל ושו"תעם הרב ליאור, הרב מנחם מקובר ויעמב היימן (יו"ר מסה המקדש)

וביום השבת: 

7:30 תפילת שבת בבית כנסת אברהם אבינו

10:30 סעודת שבת
דבר תורה הרב מנחם מקובר

12:45 - מנחה גדולה

13:15 שיעור; 'בין השולחן למנורה' - שיעור והדגמת עריכת לחם הפנים והרחבה על סוד מנורת המקדש - ע"י כהנים בתלבושתם בהנחיית הרב מקובר.

מנוחה

1530 סעודה שלישית- סיכום השבת

17:28 ערבית וצאת שבת

18,00 מלווה מלכה עם הרב אברהם בלס - התלמוד הירושלמי והמקדש'


לפרטים והרשמה: ציפורה חזי: דוא"ל - tsiporethazi@gmail.com, נייד 050-4647554

שינויים לטובה! עלייתי השבוע להר הבית/ רחל סלע

רשמים מעלייתי להר הבית || רחל סלע

מראש התכוונתי לעלות היום להר הבית. ראש חודש, יש עליית נשים לזכר הַלֵל אריאל, תושבי עמונה עולים בתפילה על בֵּיתם, ומאילוּצים שונים כבר מזמן לא עליתי. כל הסיבות לעלות היום.


↓ מאת: רחל סלע


אמש התקשרה אבִיָה פרנקל ואמרה שחסרים לה מדריכים להיום. שמחתי – מתאים לי בדיוק.



7.05 הגעתי לקראת התור לכניסה להר הבית.

מחסום משטרתי צפוף במקום לא רגיל, הַרחק לכיוון שער האשפות. לא הבנתי מה עניינו, שוטרים בדקו שם ביסודיות כל אחד. ואז שוטר שישב בצד קלט איכשהו ואמר לי "אַת להר הבית? אז תעברי, תעברי. אנחנו בודקים רק מי שלכותל".

עולם הפוך ראיתי. להר הבית "תעברי תעברי" ולכותל עוצרים. 

התברר אחר כך שיש תפילה של נשות הכותל ולכבודה ריבוי השוטרים, חיילים, מחסומים ובידוקים.

רָבים על הכותל. אני מסתכלת על הריב הזה מהצד. אני בדרך להר הבית.

7.10 כבר עומד מעל מִנין יהודים בתפילה לפני עמדת הבידוק להר הבית.

מטרים מהמקום שהוא "בֵּית תפילה" – ומתפללים מבחוץ. האבסורד זועק.

7.20 קבוצה ראשונה של יהודים נכנסת, עוד ממהרים להצטרף אליהם כמה שהגיעו מעט אחריהם, חולצים מהר נעליים ומשאירים אותן זרוּקות בחוץ, לעיניהם המשתאות של התיירים, ונכנסים. ובסך הכל כ-30 בספירה גסה.

כיוון שרבים שם המלומדים והוותיקים – נשארתי בחוץ, לחכות לקבוצה שתצטרך מדריך.

המדריך של הגויים שעדיין ממתינים בחוץ כועס "בגללכם מעכבים אותנו. איך שאתם באים יש בעיות"

ניסיתי לענות אבל הוא בשלו: "אתם מנסים בכוח לשנות את הסטטוס קוו, על חשבון כל האחרים. אם יש לכם טענות תגידו אותן למשה דיין, למה אני צריך לחכות כאן בשביל שאתם תיכנסו" וכן הלאה.

ושוב נדמה לי הפוך העולם – אנחנו נכנסים והתיירים מחכים בחוץ. לא זוכרת מציאות כזאת.

השוטרים בַּבידוק אדיבים ונחמדים באופן מאד בולט. מחייכים, משוחחים, יוצאים לעזור לשתי נשים שלא מצליחות להִשתחֵל דרך תור התיירים, שמחים שמגיעים יהודים רבים ועוד.

לא מורידים שרשרות עם תליון של המקדש ולא מחטטים אחרי כל ניר בארנק בכל תא קטן. עידן חדש, יותר שפוי.

הצעתי ליובל המפקד שנארגן עלייה להר לצוות השוטרים, עם הדרכה שלנו, הדרכת מקדש. הוא חייך ואמר שיבדוק את ההצעה.

עד לפני זמן קצר אי אפשר היה לדַמיין שיחה כזאת.

עשר דקות אחרי הקבוצה הראשונה – הוכנסה הקבוצה השניה, כ-25 איש. ובה הרב יעקב מידן, ראש ישיבת הר עציון. בקבוצה זו כמה משפחות מעמונה וילדיהן.

שתי קבוצות די גדולות במקביל על ההר. גם זה שיפור ניכר.

בינתיים אפשר להירגע – גם התיירים הוכנסו.

בקבוצה השלישית הרב יאיר פרנק, רבה של עמונה, עם עוד כמה משפחות מהישוב, ואנשים נוספים. גם הם כ-30.

בסופו של דבר גם היו שלושה מדריכים של "כפות המנעול", וגם בכל קבוצה היו מלומדים וידענים, כך שהַדרָכתי לא נִצרכה.

חיכיתי לקבוצת הנשים עם רינה אריאל. היינו הקבוצה הרביעית, גם בה כ-30 איש, רוב נשים וכמה גברים. ואיתנו עלו הרב ישראל אריאל ויהודה עציון.

על ההר השוטרים היו פחות נחמדים. כמעט לא נתנו לנו לעצור. אפילו כשהרב אריאל ביקש לומר בעמידה כמה משפטים הם חייבו אותו ללכת ולדבר תוך כדי הליכה.

"יש עוד יהודים שרוצים לעלות, תמהרו".

ניסינו לומר שיכולים להעלות אותם, שיש מקום, אבל זה לא עזר.

בצפון ההר רצינו להתקרב אל הרמה – לא איפשרו לנו כלל.

עידן הנהמות, הציווים האלימים והדיבור התוקפני נגמר ברוך ה', אבל עדיין נשארו ה"אל תעצרו" , "לא עומדים", "תדבר תוך כדי הליכה", "תצטופפו", "לא מתקרבים היום לרמה" וכו', בטון יותר אדיב מזה שהורגלנו אליו בעבר, אך עדיין בעיקשות.

אחת הנשים מעמונה עם תינוק בן כמה שבועות במִנשָׂא. והיא מתנועעת בתנועות שמרגיעות תינוקות. השוטר קפץ שהיא מתפללת ושתפסיק. ניסתה להסביר, להראות את התינוק, כולנו מסביב נזעקנו לעזרתה, השוטר התעקש שיוציא אותה מההר.

היא הפסיקה.

אחר כך המשיכה, אבל הוא כנראה הבין שהִגזים ולא חזר על העניין המוזר.

אחרינו עלתה עוד קבוצה של 15, ואחריהם עוד 5 ל"מסלול קצר".

ערבים כמעט לחלוטין לא נראו על ההר. צעקות "אללה הוא אכבר" אפילו לאחת לא זכינו. 

ההר שָׁקט ממש.

גם שוטרי הוואקף היו מעטים לעומת העבר וגם לא נצמדו אלינו במבטים עוינים מזָרֵי-אֵימה כפי שהתרגלנו לבושתנו.

הרב אריאל: "כתוב שכאשר יש מצוות שאנשים לא מקיימים. ומישהו מקיים אותן – הוא נוטל שׂכר כולם.

אנחנו מקיימים כאן מצוות מורא מקדש, ומצוות "לשִׁכנו תדרשו ובאת שמה", ומצוות תפילה במקום ועוד.

אנחנו עולים בשֵׁם כל עם ישראל שעדיין לא עולה להר. ואנחנו גם נוטלים שכר כולם".

הרב אריאל דיבר בכמה חלקים, נפלא כתמיד,

יהודה עציון הוסיף הסברים יפים ומרגשים,

רינה אריאל הוסיפה הסברים מצויינים, והתמקדה בענייני חנוכה הקרב.

אחת הצעירות מעמונה דיברה על התפילה על הבית הפרטי שהיא בעצם גם תפילה על הבית הכללי ועל בית ה'.

ובעיקר ניסיתי להתפלל. במילים שלי, במשפטים פשוטים, במקום שנקרא "דביר" כי בו הדיבור הישיר שלנו עם ה' ושל ה' איתנו, במקום שנקרא "תלפיות" כי לשם כל פֶּה מכוון, במקדש של מַטה המכוון כנגד מקדש של מעלה.

על עמונה ועפרה וכלל ההתישבות, על המשפחה ועל העם והארץ. ניסיתי להגיד הַלֵל ותהילים שאני יודעת במקוטע.

זה עדיין מאד זועק, איסור התפילה. אי אפשר להוציא מהארנק אף דף תפילה קטן או ספר תהילים מיניאטורי.

וכל החיוכים שבכניסה לא יעמעמו את הבִּזיון המשפיל הזה.

כ-150 יהודים עלו היום בטהרה להר הבית. הרבה יותר מאשתקד. 

ההתקדמות ניכרת בכל מעגלי המקדש.

יש על מה להודות, יש במה לשמוח, יש בסיס לאופטימיות,

ועדיין ארוכה הדרך.

צריך תמיד לזכור שבעם ישראל לפעמים דרכים ארוכות זוכות לקפיצת-הדרך, ומַהלָכים גדולים מתרחשים לפעמים בִּן רגע. והדוגמאות רבות.

הלוואי ונזכה.

ובכל אופן כבר זוכים אנו לפעול עִם אֵ-ל לקירוב הגאולה השלֵמה 

אשרינו!

רחל סלע, שילה
ב"ה, א' בכסלו תשע"ז

יום שבת, 3 בדצמבר 2016

הלכה יומית בנושאי המקדש - ד' בכסלו תשע"ו

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || ד' בכסלו תשע"ו

ניתז דם משיירי הדם שנשארו במזרק על הבגד, אין טעון כיבוס, וכן אם ניתז מהדם שבאצבעו לאחר נתינת הדם על הקרן אינו טעון כיבוס משום שדם זה הנקרא 'שיריים' פסול להזאה (רמב"ם מעשה הקרבנות ח,ו-ז). 

בית הכנסת חגג בחירת שני מתפללים לוועד המטה

שני נציגים לבית כנסת אחד || חזון דוד בקרית ארבע והר הבית

שניים מחברי הוועד החדש של שוחרי המקדש מתפללים באותו בית כנסת בקרית ארבע • בבית הכנסת ציינו השבת את בחירתם בדרך ייחודית • השניים שוחחו על המשך הפעילות ועל הדרך לאחד את כל הכוחות למען הר הבית

תפילה בחזון דוד לאחר אחת ההריסות של בית הכנסת

↓ חזון דוד והר הבית

קצת על חזון דוד

בית הכנסת חזון דוד הוקם בקרית ארבע לפני יותר מחמש עשרה שנה. הוא הוקם על אם הדרך בין שכונותיה המרכזיות של קרית ארבע לבין גבעת האבות ומערת המכפלה. אמנם אין איש שיכול להוכיח בעלות על הקרקע, אך לא זה הדבר שימנע מהרשויות להרוס את בית הכנסת ארבעים פעמים. 

לפני כשנה וחצי הוחרב בית הכנסת והשטח הוכרז כשטח צבאי סגור בעקבות פסק של בג"ץ שניתן לבקשת ערבים, שטוענים לבעלות על השטח מבלי אפשרות להוכיח את הבעלות. העתירה הוגשה בעקבות לחץ של ארגוני שמאל. בג"ץ לא ראה כל בעיה בהחרבת בית כנסת בגלל טענת סרק של ערבים וארגוני שמאל (מוכר?).

מאז ממשיכים עשרות מתפללי בית הכנסת להתפלל תחת כיפת השמים בקיץ ובחורף, תוך אלתור פתרונות שונים שיאפשרו תפילה בשמש ובגשם.

חזון דוד והר הבית

אחד הדברים שמייחדים את בית הכנסת הוא הקשר של מרבית מתפלליו להר הבית. חלק גדול מהעליות של תושבי קרית ארבע להר הבית יוצאות מבית הכנסת חזון דוד. רוב העולים לתורה מבקשים לברך לאחר העליה גם את העולים בטהרה להר הבית.

ר' פינחס אנגל, מהעולים הקבועים להר הבית, מעביר מדי שבוע בבית הכנסת שיעור במסכת יומא שעוסקת רובה בעבודת המקדש ובעבודת היום הגדול.

שמחה מיוחדת בחזון דוד

בשבת האחרונה - פרשת תולדות חגגו מתפללי בית הכנסת את בחירתם של שניים ממתפלליו לוועד שוחרי המקדש. בנצי גופשטיין ואסף לרנר כובדו בעליה לתורה. בברכת "מי שבירך" מיוחדת הוזכרו העולים בטהרה להר הבית, פעילים למען בניין המקדש וחברי הוועד החדש.

שיעורו הקבוע של בנצי גופשטיין בבית הכנסת עסק השבת בבניית בית המקדש על ידי שלמה (מלכים א ו). לאחר השיעור בתנ"ך הועבר שיעור על סוגיות בתלמוד ירושלמי על ידי הרב אברהם בלאס שליט"א. השיעור עסק ברובו ביחס הירושלמי לבניין המקדש בידי אדם.

בין לבין שוחחו ביניהם שני חברי הוועד החדש על ענייני הר הבית ובין היתר עסקו באפשרויות השונות לשיתוף מלא של כל שוחרי המקדש בעשייה, כולל קבוצות שנציגיהן לא נבחרו לוועד ובפרט נשים למען המקדש וסטודנטים למען הר הבית.

יום שישי, 2 בדצמבר 2016

הלכה יומית בנושאי המקדש - ג' בכסלו תשע"ו

הלכה יומית/ המכון לכהנים "נזר הקודש" || ג' בכסלו תשע"ו

ניתז מדם החטאת על הבגד או שנשפך על רצפת העזרה ואספו ומשם ניתז על הבגד, אינו טעון כיבוס אלא דווקא דם שהתקבל בכלי שרת וראוי להזיה ויש בו שיעור כדי הזיה (רמב"ם מעשה הקרבנות ז,ו).

סיכום שבועי: אביב יהודי בשבוע חורפי בהר הבית

חודש טוב התחיל בהר הקודש || תפילות על בית ה' ובתי ישראל

חתנים, כלות, בני מצווה ובנות מצווה עלו להר הבית • מכינת נופי פרת עלתה בקבוצה גדולה • העולים החרדים מתבססים ומורגשים מדי יום • עשרות חרדים הצטרפו השבוע לעולי הר הבית הוותיקים • מדריכי קבוצות היהודים הורשו לעלות להר הבית עם מפות ותרשימי עזר ולימוד • תושבי עמונה ועפרה עלו עם רבניהם להר הבית להתפלל על נחלת ה' • ר' קישורים: • עליית עמונה, עפרה ונשים למען המקדש >> • צפו: הרב מדן מתפלל בהר הבית על עמונה ונתיב האבות >> • נסיקה מפתיעה במספר היהודים שעלו היום להר הבית >> • חודש כסלו נפתח בהר הבית עם 143 יהודים • לראשונה זה כמה שנים, הורשו יהודים להתהלך לבד בהר הבית, ללא ליווי ולהצטרף לקבוצת יהודים שנמצאת בהר, מדובר בצעד נוסף של המשטרה לקראת העולים, מונע המתנות מיותרות מחוץ להר ותורם להרגשת החופשיות של העולים

↓ לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה, לַיְלָה וָיוֹם... לִשְׁמֹעַ אֶל-הַתְּפִלָּה