בית המקדש היה בית של אחדות – אחדות בינינו, היהודים מכל הזרמים, ואחדות בין יהודים ללא-יהודים. עצם השם 'ירושלים' בא ללמד אותנו על עיקרון השיתוף והאחדות. לפי המדרש, מלכיצדק, מלך לא יהודי, קרא למקום ״שלם״, ואברהם אבינו קרא למקום ״יראה״. א-לוהים לא רצה שאחד מהם ייפגע ולכן צירף את שניהם יחדיו – 'ירושלים'. לבית המקדש הגיעו יהודים מכל השבטים, כמו גם לא-יהודים. הייתה אחדות מלאה סביב עיקרון ההודיה לבורא עולם. מכאן אנחנו יכולים להבין למה הובילה שינאת החינם לחורבן המקדש. כל מטרת המקום היתה ליצור אחדות, עבודת ה' ואהבה. כאשר פרצה שנאה, קל וחומר שנאת חינם, איבדנו את זכותנו על בית המקדש, ולכן הוא נחרב.
כשאני מתפלל בכותל המערבי אני מסוגל עדיין לטעום את טעם האחדות בבית המקדש. יהודים מכל הזרמים, כמו גם כאלו שאינם יהודים, באים על מנת לגעת בשריד בית המקדש ולהתקרב לקדוש ברוך הוא. אני גאה להיות אזרח במדינה שמאפשרת חופש דת לכולם. בעיניי זה אחד הסמלים לירושלים המאוחדת.
בסלון ביתי תלויה התמונה המפורסמת של הצנחנים ששיחררו את הכותל במלחמת ששת הימים. ידוע שאחד מהם דתי, אחד מסורתי ואחד חילוני. ביחד הם שיחררו את הכותל ואת הר הבית, וניתן לראות את ההתרגשות שלהם – הם משחררי חלקת האחדות של העם היהודי. הלוואי שנלמד לכבד האחד את השני, יהודים ולא יהודים, חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. רק כך נהיה ראויים לקבל חזרה את המקום הקדוש והמאחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה