יום שישי, 5 ביולי 2013

ראויים, איננו ראויים

 הר הבית בידנו? הכנס במרכז בגין

כולם החליפו תפקידים בכנס שהתקיים בשבוע שעבר במרכז מורשת בגין בענייני הר הבית * בדיון המשונה הזה אפשר היה לשמוע ארכיאולוג גלוי ראש (צחי דבירה) המצדד בהקמת מקדש בימינו, ומתעמת על כך עם רבנים (סתיו, שרלו ומדן) שדווקא שוללים את הקמתו * וגם משפטן חילוני (פרופ' שמואל ברקוביץ') המטיף לציות לרבנות האוסרת עליה להר, מול רבנים (שרלו ומדן) המנמקים מדוע אין לציית לה * אם הציבור רק היה מגלה עניין בשאלה, הסכימו כולם, הכל היה נראה אחרת

כשמפקד יחידת המקומות הקדושים אבי ביטון ומפקד הר הבית ליאור שירוני בחרו להגיע לכנס שקיים מרכז מורשת בגין בענייני הר הבית, הם בוודאי לא שיערו שיחטפו שם כזו אש. כמעט אף אחד מהנואמים על הבמה לא מצא לנכון לומר מילה טובה על המשטרה. פרופ' דן בהט, חופר מנהרות הכותל ומי שבמשך זמן רב כיהן בתפקיד ארכיאולוג מחוז ירושלים ברשות העתיקות, הטיח בקצינים מלים קשות מנשוא: "המשטרה היא האוייב הגדול ביותר של ירושלים ושל הר הבית". הוא לעג למשטרה על החרמת ספרי הקודש בכניסה להר והזמין אותם להחרים את מכשירו הסלולרי, מכיוון שזה אוגר בתוכו את רוב מקורות היהדות.
 הר הבית בידנו? הכנס במרכז בגין
 מנחה הכנס - ארנון סגל
ביטון ושירוני יכלו להתנחם רק בכך שעל הרבנות היו לבהט מלים קשות עוד יותר: "הכל בגלל הרבנים. מאז השלט שהרבנות תלתה בכניסה להר ואסרה את העליה אליו – אין לנו את הר הבית. הרי יהודים התאמצו לכל אורך הדורות לעלות להר הבית וסיפרו כמה גאווה היתה להם בכך ואלו השפלות הם ספגו בשביל זה. אחד הדברים שהכי מפריעים לי הוא שאנשי הוואקף טוענים בפניי שלא ייתכן שההר קדוש ליהודים, מפני שאם אכן היה כזה, החרדים היו עולים אליו. 'הדתיים אינם עולים מפני שהם יודעים שהמקדש לא עמד פה', הם אומרים לי.
"אחר כך יצא הרב גורן עם התיאוריה שקודש הקדשים היה בכלל מערבית לכיפת הסלע, והופיע גם הדוקטורט של אשר קאופמן שטען שקודש הקודשים היה בכלל בצפון ההר. הוואקף רואה את כל ההתדיינות הזאת ואומר לנו: 'אתם בכלל לא יודעים היכן עמד המקדש, אז מה יש לכם לחפש כאן?'. לי ברור שקודש הקדשים ניצב במקום כיפת הסלע, הנקודה הגבוהה ביותר בהר. שם זו אבן השתיה. היא מרכזה ומקור קדושתה של ירושלים".
והפיתרון: "אנחנו, הארכיאולוגים, צריכים להתאחד ולהגיע למסקנה ברורה היכן בדיוק התחום המקודש בהר הבית, ולשכנע בכך את הרבנים. זו המשימה החשובה ביותר". אחר כך ירד מהבמה, לא לפני שטרח לתקוף את מְקדשי הכותל המערבי: "הפעם הראשונה שבה נזכרת תפילת רבים ליד הכותל המערבי היא בשנת 1625. לפני כן כל הכתלים היו קדושים בשווה".
 הר הבית בידנו? הכנס במרכז בגין
 הרבנים שרלו, סתיו ומדן שליט"א
אחרי הארכיאולוגים בא תור המשפטנים. דליה דורנר, שופטת בג"ץ בדימוס וכיום נשיאת מועצת העיתונות, כינתה את הררי החומר המשפטי שנכתב בנושא הר הבית בכינוי 'ברכה לבטלה': "חבל על העמודים הללו שנכתבו, מפני שהנושא איננו שפיט. בית המשפט איננו הכתובת. בגין אמר שיש שופטים בירושלים, אבל יש גם מחוקקים בירושלים. יש כנסת בירושלים ויש ממשלה בירושלים. זה עניין מדיני טהור. זה כאילו נתבע בית המשפט להחליט האם להפציץ את הכור האטומי באיראן". מישהו בקהל תהה בקול רם מדוע בעניין נשות הכותל בג"ץ דווקא התערב, אך דורנר לא התבלבלה: "בוודאי שבעניין נשות הכותל בית המשפט מתערב, מפני שזהו ריב בין היהודים, אבל כשזה מגיע להר הבית, לערבים, בשביל זה יש לנו ממשלה וכנסת, לכל הרוחות".
ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט חלק על דורנר מכל וכל: "בית המשפט דן השכם והערב בזכויות בכנסיית הקבר ובזכותם של מוסלמים לנסוע למכה ולקיים את מצוות החאג'. גם בעניין הר הבית בית המשפט אמר את דברו בשורת פסיקות התומכת במימוש זכות התפילה של יהודים בהר, אבל הוא איננו מסוגל ליישם את דברו. עניין תפילת היהודים בהר הוא רק חלק ממסכת רחבה של פסקי בג"ץ שאינם מיושמים. מאות עמודים לא נכתבו לתפארת המליצה אלא כדי שהרשויות יעשו איתן משהו. המצב הזה של אי מימוש ההחלטות יוצר פגיעה באמון הציבור מפני שחלק מהציבור חש שבית המשפט איננו נחלץ לעזרתו".
משפטן נוסף, פרופ' שמואל ברקוביץ', שאף חיבר כמה ספרים בהקשרו המשפטי של הר הבית, לעג גם הוא להתנהלות המשטרה בהר. הוא סיפר שלפני שנתיים נעצר בהר חתן יהודי שנטל מעפר המקום בכדי לפזר בחתונתו, בטענה שהפר בכך את חוק העתיקות. "אכן", המשיך ברקוביץ', "לפי סעיף 29 בחוק העתיקות אסור אפילו להזיז עפר באתר עתיקות ללא רשות בכתב ממנהל רשות העתיקות. בסעיף ג' שם נוסף סיוג שלפיו באתר עתיקות המשמש גם כאתר דתי לא יינתן אישור לפעולות הללו אלא באישור נוסף של ועדת שרים המורכבת משר החינוך והתרבות, שר הדתות ושר המשפטים". ואולם לעומת זאת, המשיך ברקוביץ', יש לזכור שהוואקף חפר בשנת 99' בור עצום באורוות שלמה, בור שממנו הוצאו 10,000 טון עפר מהר הבית ב-400 משאיות, ועל כך לא הועמד איש לדין וגם לא נעצר. אם בכך לא די, "אותה ועדה שהיתה אמורה לאשר כל פעולה בהר הבית לא התכנסה אפילו פעם אחת משנת 67' ועד שנת 2009, משך 42 שנה". היא התכנסה לבסוף רק בעקבות העלאת הנושא בידי ברקוביץ' בבית המשפט.
 הר הבית בידנו? הכנס במרכז בגין
"השופט זמיר", זעק ברקוביץ', "כתב בשנת 99' שדרוש טעם חזק בכדי שבג"ץ יתערב בנעשה בהר הבית. ואני שואל: האם כשהפלשתינים מקימים בהר הבית את המסגד הכי גדול בארץ ישראל, מייסדים מסגד נוסף בשער חולדה המערבי, חופרים בור ששטחו 1,600 מ"ר בלי היתרים וחופרים תעלות לכבלים חשמליים באורך מצטבר של קילומטר וחצי – כל אלו עדיין אינם טעם חזק מספיק בכדי שהיועץ המשפטי יעמיד מישהו לדין על העבירות הללו?! איך ייתכן", תהה, "שמאז 67' ועד היום לא הועמד לדין אפילו אדם אחד בעוון הפרת חוק התיכנון והבנייה או חוק העתיקות בהר הבית?".
בזכות התפילה היהודית בהר, לעומת זאת, מתברר שברקוביץ' איננו תומך. לדעתו המשטרה איננה 'צריכה להשתגע' בכדי לאפשר תפילה כזו. "גדולי הפוסקים אוסרים כניסה להר הבית", טרח המשפטן גלוי הראש לציין. "שופט בג"ץ משה זילברג אמר בעבר שלא ייתכן לתקן תקנות שיסדירו תפילת יהודים בהר בעוד שעל פי ההלכה היהודית תפילתם אסורה בהר".

"משיחי שקר"
ואז דיברו הרבנים. הרב יובל שרלו (ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה) והרב יעקב מדן (ראש ישיבת הר עציון) הסבירו שם מדוע חובה לעלות בעת הזאת להר הבית על אף איסור הרבנות הגורף שהונפק לאחר מלחמת ששת הימים. הרב שרלו: "זה המקום הכי קדוש, הכי משמעותי. חובתנו להיות שם". בדומה לזה דיבר גם הרב מדן: "נכון, הרבנות אסרה את העליה לאחר מלחמת ששת הימים, אבל מאז עברו כמה שנים, וכמה וכמה דברים השתנו. זה מאבק שעלול חלילה להיות יום אחד מוכרע. יקימו לנו אבן כעבה בכותל המערבי או שימסדו עליה לרגל למירון. יהודים זקוקים למקום קדוש וימצאו לעצמם תחליף כפי שמצאו את פסל מיכה כתחליף למשכן שילה. הר הבית עלול להישמט מאיתנו אם לא תהיה שם נוכחות יהודית. איננו מסוגלים לבנות מחר את בית המקדש. אנחנו דור שצריך לערוך את ההכנות לקראת בית המקדש כפי שדוד המלך הכין. רק להכין. וההכנה הראשונה היא חיזוק האחיזה שלנו בהר".
מול הרבנים שרלו ומדן, בעמדה המנוגדת, דיבר בכנס (שהתקיים, אגב, ביוזמתו המלאה של העיתונאי נדב שרגאי) הרב דוד סתיו, רבה של שהם והמועמד לתפקיד הרב הראשי. לרגע היה נדמה שמדובר ברב מרבני 'הר המור'. הקול קול הרב סתיו, והדברים דברי הרבנים טאו ואבינר. פתאום לא היה מובן מדוע במחוזות הללו מתנגדים כל כך למינויו לרב ראשי.
הנה מילה במילה: "יש לי הרגשה שמישהו כאן חי בסרט. הבעיה של רוב עם ישראל איננה העדר הימצאותנו בהר הבית. אנחנו נאבקים על זהותה היהודית של המדינה. קודם כל שהחברה הישראלית של תל אביב תאהב את ירושלים. למה לחפש דווקא את נקודות החיכוך? במלוא הכאב, אם הר הבית נתפס בעיני החברה הישראלית כנושא מפלג, אין מה לדבר איתה עליו. לא נחריב את הבית הלאומי שעם ישראל חלם עליו אלפיים שנה בגלל חוסר היכולת שלנו לממש הלכה כזו או אחרת. לא נחריב את מדינת ישראל ונגרום ליחסים עכורים עם התושבים הערבים שגרים כאן. מי שיש לו תשובה אחרת יהיה משיח שקר".
התבטאות נוספת של הרב סתיו, ש'איננו ראויים להר הבית', הקפיצה את הרב יוסף אלבוים, חסיד בעלז ומוותיקי פעילי הר הבית והמקדש: "כך בדיוק אמר האדמו"ר מסאטמר על קדושת ארץ ישראל, שאיננו ראויים", צעק מהיציע. הרב סתיו לא הכחיש: "נכון. מורי ורבי הרב צבי יהודה אמר תמיד שביחס למקדש אנחנו כמו נטורי קרתא. לא כל דבר שנטורי קרתא אומרים בהכרח איננו נכון". מישהי מהקהל מחתה: "אז אולי נוותר גם על שמירת השבת מכיוון שרוב העם איננו מבין את קדושתה?".
גם הרב מדן הסתייג מדברי הרב סתיו וטען שהציבור הרחב איננו כה מנותק מהר הבית: "זה כמו ההתיישבות המחודשת בעיר דוד שבהתחלה כולם התנגדו לה ונראתה הזויה, ואילו היום כל חייל צה"ל ותלמיד בית ספר מגיע לשם. אם יהיו יותר אנשים שיהיה אכפת להם מהמצב שם, שיכאבו אותו ויהיו מוכנים גם להיעצר על חובתם להתפלל בהר הבית, יום אחד זה יעניין את כל עם ישראל".
ורק צחי דבירה, ארכיאולוג גלוי ראש ומנהל מיזם סינון עפר הר הבית בעמק צורים, תהה בקול בפני הרבנים אולי בכל זאת הגיע הזמן למקדש: "הרי אחרי מקרה 'פילגש בגבעה' שהיה המצב הרוחני הירוד ביותר בתולדות ישראל, ניתן פתרון בדמות משכן שילה. אז מי אמר שחייבים להיות ראויים?".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה