על המקום
בנסיון
לפשט ולתמצת את המחקר הנרחב שהתקיים סביב שאלת מיקום מתחמי המקדש השונים, מובאת
כאן השורה התחתונה ♦ ממש
בזווית הזו, במקום הזה ובמידות הללו ניצב הבית השני, ולגמרי לא מופרך להניח שממש
באותו האופן יעמוד ברבות הימים גם הבית השלישי
תחומי הר
הבית המקודש
המדרגה
התחתונה בגרם המדרגות הזה היא למעשה ראשה של חומה מהתקופה ההלניסטית, המקבילה
לחומת ההר המזרחית דהיום. פרופ' בנימין מזר ז"ל הציע לראות בחומה זו את הכותל
המערבי הקדום של הר הבית שלפני ההרחבה ההרודיאנית. גודלו של הר הבית במקורו היה
500 אמה על 500 אמה (ואילו מתחם הר הבית בימינו גדול בהרבה משיעור זה). המרחק בין
חומת ההר המזרחית לבין המדרגה התחתונה המדוברת הוא 262.5 מטרים. אם מחלקים זאת
ב-500 [אמות] מקבלים שיעור אמה בן 52.5 סנטימטרים. זהו שיעור אמה סביר ביותר גם
לאור ממצאים נוספים בהר. אותו שיעור אמה מתקבל מהצבת המקדש באופן הדומה לזה שבדגם
שלפניכם, כשקודש הקדשים מצוי במרכז כיפת הסלע ואילו שער ניקנור ניצב בקיר המזרחי
של הרמה המוגבהת.
אם נקבל
את ההנחה שגרם המדרגות המדובר הוא אכן כותל ההר הקדום, יתגלה לפתע שמסגד אל אקצה
(הכיפה הכסופה), המקום החשוב למוסלמים בהר, לא ניצב כלל בתוככי הר הבית היהודי.
האם נפתחת בכך אפשרות לדו קיום עתידי על ההר? ימים יגידו.
החֵיל
דרגות
הקדושה בהר שונות זו מזו. יהודים שומרי מצוות הפוקדים את הר הבית בימינו, נמנעים
ככלל מלהיכנס לשטח החיל ופנימה ממנו, מפני שמשטח זה והלאה נאסר על יהודים טמאי מת
שלא הוזו עליהם מי מעיין עם מעט אפר פרה
אדומה – להיכנס. גם על מי שאינם יהודים אסורה הכניסה, ובמקרה שלהם הדבר
נאסר בכל אופן ובכל עת. בימי הבית הוצב כאן, על חומת הסורג הנמוכה, שלט לועזי
שאיים על גויים בעונש מוות אם יחדרו לאתר האסור.
קודש
הקדשים
המקום
הקדוש בעולם. את המקום יש לזהות דווקא כאן, לאור מסורת יהודית ענפה ועקבית המצביעה
על כיפת הסלע כאתר הזה, וכן על סמך המסורת המוסלמית הגורסת כך. גם הטופוגרפיה
מחזקת השערה זו, מכיוון שהימצאות קודש הקדשים בפיסגת הר המוריה מסבירה היטב את
המתואר במסכת מידות, על פיו היכל המקדש וקודש הקדשים הם אתר שאליו רק עולים מכל
צד.
שער
ניקנור ו-15 המעלות
זהו פער
הגבהים הגדול ביותר במקדש. הפרש של כ-3.75 מטרים הפריד בין רצפת עזרת הנשים
(הריבועית) לבין רצפת עזרת ישראל, והוא השתמר עד ימינו. הקיר המזרחי של הרמה
המוגבהת שעל גביו הוצב בדגם שער ניקנור נבנה בקו צפון-דרום כמעט מדוייק, מה שעשוי להעיד על כך שזהו שריד מהמקדש היהודי,
שגם בו נעשה מאמץ רב לכוונו לפי כיווני אוויר מדוייקים.
לשכת
העצים
על פי
המשנה במסכת שקלים (ו,א), דווקא כאן גנוז ארון הברית: "מעשה בכהן אחד ש...ראה
את הרצפה שהיא משונה מחברותיה, בא ואמר לחברו. לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה
נשמתו, וידעו בייחוד ששם הארון גנוז". אותו כהן שעבד בלשכה הבחין שיש משהו
משונה ברצפתה, ומכיוון שגילה את סוד גניזת הארון שילם על כך בחייו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה