יום שישי, 7 בספטמבר 2012

הקרב על הבית

להלן מדור דף הבית מאת ארנון סגל המתפרסם באדיבות מקור ראשון


כמה פצצות אטום יפלו עלינו אם ניגע בהר הבית? איך קרה שטרם קם מְחקה למשה סילמן מקרב אנשי תנועות המקדש? וגם על המחלוקת בדיני עשר הקדושות, שהתקיימה בין עולי הר הבית היהודים לבין יצחק רבין המנוח ערב בחירות 92' * הכנס השנתי של מכון המקדש שימש לראשונה במה לוויכוח מרתק (ומעט סוער) בנושא בנייתו העכשווית של הבית השלישי * הרב יובל שרלו וּוְתיק פעילי המקדש הרב יוסף אלבוים התעמתו שם שעה ארוכה, אבל בסוף התברר שאין תהום של ממש בין השניים * מקדש עכשיו?

למרות הדימוי הנחרץ והחד-משמעי של מכון המקדש, ואולי דווקא בשלו, לא ששו עד כה לדון שם גלויות בשאלת בנייתו העכשווית של הבית הגדול והקדוש. במכון העדיפו לעסוק בשקט בפרטים הקטנים של המבנה והכלים, ולא להתעמת עם עולם ומלואו בשאלת פסֶיהַ המעשיים של הגאולה השלמה. אבל בזמן האחרון משהו השתנה. אולי זהו איסור הכניסה להר הבית שהטילה המשטרה על ראש המכון, הרב ישראל אריאל, שהוביל אותו לתובנה שאין עוד מה להפסיד בעניין הזה. אולי זו מחלת הסרטן שלקה בה, שגרמה לו להסיר עכבות וגם כפפות. על כל פנים, במכון הגיעו לאחרונה למסקנה שכִּיוון הרוח השתנה, ושדיון בנושא הטעון הזה כבר איננו טאבו בציבור. זו הסיבה לפאנל בעניין שהתקיים בכנס השנתי של המכון בחודש שעבר, בהשתתפות ראש ישיבת פתח תקווה הרב יובל שרלו, והרב יוסף אלבוים מ'התנועה לכינון המקדש'.
אלבוים (59) לובש שחורים ונחשב לחסיד בעלז, אבל דבריו קרובים יותר לעולמו של חובש הכיפה הסרוגה מאשר לחובשי ספסלי בית המדרש העצום של חסידותו. הרי בקודים חרדיים עליה להר הבית היא בגדר 'ייהרג ואל יעבור', ואילו הרב אלבוים פוקד את הר הבית כבר מעת שוך קרבות מלחמת ששת הימים. בשנתיים האחרונות הוא צורף אחר כבוד לרשימה המתארכת של מי שבשפה הפנימית של אנשי ההר מכונים 'מסורבי עליה'. העילה: ראיון שהעניק לערוץ 7 ובו קרא להקמת 'כולל' יהודי בהר הבית. המשטרה לא סלחה.
אגב, גם הרב שרלו עולה להר הבית מעת לעת, אבל הוויכוח הפעם איננו על העליה להר אלא על בניין המקדש, ובזה עמדתו שונה מזו של אלבוים. אין ספק: בקרב מאות היושבים באולם אלבוים זוכה להרבה יותר אהדה ומחיאות כפיים, אבל מסתבר שברגע שיוצאים מהאולם היחס מתהפך. רוב הציבור הדתי לא מאוד מתלהב לחדש בימינו את הקטר החלבים והאברים.
"אם ננסה לבוא עם רעיון המקדש כשהוא איננו מחובר למהלך השלם של הקמת האומה הישראלית, אז הוא יהיה באמת עניין של הזויים ומנותקים", פותח הרב שרלו. "התורה ניתנה בסדר מסויים. הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם, אחר כך העניק את שבע מצוות בני נוח, שהם עניינים מוסריים שכל העולם מחוייב בהם. אחר כך מסופר על אברהם אבינו, שתעודת הזהות שלו היא עשיית צדקה ומשפט. אחרי זה מגיע שלב הקמת האומה ואחריו מתן תורה. רק אחרי כל אלו מגיע שלב המשכן והקרבנות. אם נבין שהמקדש הוא עניין של תהליך ובניית קומה שלימה, בסופו של דבר 'המקום אשר יבחר ה'' יתגלה לנו".
הרב אלבוים איננו מקבל את ההדרגתיות הזו: "אומרים שאולי כשתהיה שכינה בעם ישראל נקבל מקדש, אבל התורה אומרת הפוך: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', כלומר שכינה תהיה פה רק כשיהיה מקדש. זה כמו המימרא "איש ואשה זכו – שכינה ביניהם". קודם כל מתחתנים ורק אחר כך מגיעה השכינה, לא להפך.
"אין מצווה בתורה שלגביה כתוב כל כך הרבה פעמים את השורה ע.ש.ה. כמו בניין המקדש – 80 פעמים: 'ועשו לי מקדש', 'ועשית מנורה', 'ועשית כיור' וכולי וכולי. ובכל זאת, כנגד אלו קיימים שמונים סוגי דרשות למה לא צריך לעשות. כנגד 'ועשית' אחד טוענים שהמקדש יבוא משמיים. כנגד השני אומרים שהמשיח יעשה זאת. כנגד השלישי משיבים שלפני בניין הבית צריך להשתלם במוסר".
"אנחנו צריכים ללכת בדרכם של נביאי ישראל", משיב לו הרב שרלו. "הנביאים חזרו והדגישו שהמקדש חרב כשקרסו יסודותיו, וזאת לא מפני שלא הקריבו קרבנות, אלא בגלל מה שקוראים בעשרות פרקים בנבואה, ש'ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה'. גם לקרבנות יהיה מקום בתמונה הזו, אבל לא מתחילים את תודעת המקדש בקרבנות".
הרב אלבוים: "תארו לכם שיהודי ירצה להניח תפילין או לשמור שבת, ויאמרו לו 'קודם כל תהיה מושלם במצוות שבין אדם לחברו, וכל עוד שאינך כזה אל תניח תפילין'. אם נלך בדרך הזאת לא תישאר לנו שום מצווה. כשהעם היהודי לא היה מעוניין במקדש, וסבר ש'לא עת בוא עת בית ה' להיבנות' (חגי א), הנביא חגי ענה לו בשפה פשוטה: 'עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית'. מבחינתי זו דרך הנביאים". 

"יש תירוץ חדש שהמציאו בעניין הזה, 'הריחוק המקרב'", מתייחס אלבוים גם לסיסמה שטבע הרב שלמה אבינר, ושמתמצתת את יחס תלמידי הרב צבי יהודה קוק להר הבית. "כביכול מרוב הילה אנחנו מתרחקים מהמקדש, וזה אמור להראות את גודל השאיפה. הרי אין מקום שמחולל כמו מקום המקדש", מצליף אלבוים, "ולעומתה? שתיקה מוחלטת, שתיקת דגים. לא שומעים שום צליל מפי אלו שכל כך התרחקו מהקודש וכביכול כל כך התקרבו אליו נפשית. הבודדים שכואב להם, שצועקים על זה, הם אלו המבקרים בפועל בהר הבית. אמנם אין להם אמצעי תקשורת. כל כך מעטים יש. אין אפילו מישהו שמוכן להתנדב ולהצית עצמו בנפט במחאה".

קודם לשכת הרווחה, אחר כך לשכת הפרוכת
הרב שרלו לא מוותר: "צריך לזכור שרק 440 שנה אחרי שנכנסנו לארץ נבנה המקדש. האומה עצמה הראתה שהבית נבנה רק אחרי תהליך עמוק מאוד של בניין מלכות ישראל ועם ישראל. כלומר זה לא רק סדר התורה, אלא גם מה שקרה בפועל. הרי חוץ מידיעת ההלכה צריך שיהיה לנו גם שכל טוב. צריך להבין שהמקדש ושכינת ה' הנמצאת בתוכנו הם שיא של תהליך, ולא תחילתו. המקדש לא מתחיל להבנות בהר הבית, אלא בלשכת הרווחה. אמנם הפערים בינינו לא כל כך גדולים", הוא מתרצה. "כי ברור שצריכים לדבר על המקדש כבר היום. לא רק לדבר ולהתכונן, גם לעשות".
הרב אלבוים סיפר לנוכחים זיכרון ישן, איך שבוע לפני בחירות 92', הוא וחבריו ירדו מהר הבית ונתקלו ביצחק רבין המנוח, שיחד עם גדודי צלמים מכל העולם הגיע לביקור בכותל המערבי. "שאלנו אותו אם כשיהיה ראש ממשלה יהיה נוח יותר ליהודים לעלות להר הבית. רבין התחמק: 'תביאו פתק מהרבנות, ונדון'. שאלנו אותו: ומה עשיתם כשבניתם את בית אלפא ועין חרוד? גם שם חיכיתם לפתק מהרבנות? הוא השיב: 'ארץ ישראל היא ענייני חולין, ובה פסקנו לבד, אבל הר הבית קדוש ולכן בזה אנחנו נותנים לרבנים לפסוק'.
"מה יכולתי לענות לו?", תוהה הרב אלבוים. "הוא הלך לשאול את הרב אלישיב ואת הרב ש"ך במקום לשאול את הרב קוק ואת הרב ליאור, אבל האמת היא שהוא טעה. ארץ ישראל איננה חולין, אלא קודש קדשים. היא הראשונה בעשר הקדושות, ולכן באותו אופן שבו כבשנו את הקדושה הראשונה נכבוש גם את הקדושה העשירית".
מישהו בקהל מקשה על הרב אלבוים. לפני שנים הוא נפגש עם אחד מראשי השב"כ, שטען בפניו שמהומות מוסלמיות בהר הבית הן בעלות נפיצות שוות ערך למאה פצצות אטום. "ההלכה מחייבת אותנו כיהודים שומרי מצוות, אבל איננו יכולים להתעלם מהמציאות", מקשה השואל.
השאלה הזו מצליחה לעצבן את הרב אלבוים: "מה ביקשתי? שיהודים יעלו להר הבית. הייתי בהר הבית אלפי פעמים, ולא התפוצץ אפילו קילוטון אחד. גם אם 10,000 כמוני יעלו להר, לא יקרה שום אסון. מה שמרגיז בשאלה הזאת הוא שאנחנו למדנו בכל הדורות שהמקדש הוא תמצית כל הטוב שיש בעולם. שמאז שחרב הבית אפילו לתותים אין את אותו הטעם שהיה להם לפני החורבן, אבל עשו למקדש כזה רצח אופי, כאילו כל הרע שבעולם טמון בהר הבית. כאילו הוא הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו. זה לא רק בשב"כ. ראיתי אפילו ספר ילדים חרדי כזה, שנועד ללמד כבר מגיל ילדות שמי שנוגע בהר הבית מסכן את כל העם באטום מאיראן.
"כל ההשחרה שעושים להר הבית היא פוליטית. אתם באמת חושבים שאם נכניס את המנורה להר משהו ישתנה מבחינת היחס הערבי? הרי כשפתחו את מנהרות הכותל, הבטיחו שמיליארד ערבים יבואו עלינו. ראיתם פה מאה אלף ערבים? כן, אני ראיתי משהו, ראיתי חולשה לאומית. ראיתי שכשהערבים ירו עלינו, החיילים הסתתרו בִּמקום לירות עליהם בחזרה. את זה ראיתי, אבל לא ראיתי אפילו 10,000 ערבים".
"איך ניתן לקדם את בניין המקדש?", נשאלים השניים לסיכום.
הרב שרלו: "אין לי מושג. לוּ הייתי יודע לא הייתי נמצא פה, אלא עוסק רק בזה. הרב נריה זצ"ל אמר תמיד, שכשם שקין דקר את הבל בכל גופו כי לא ידע מהיכן יוצאת הנשמה, אנחנו לא יודעים מהיכן הנשמה נכנסת. לכן צריך לפעול בכל הכיוונים, מלימוד הלכות מקדש דרך מהלכים פוליטיים, ועד הסברה וצדק חברתי".
הרב אלבוים: "יש דבר אחד שהכל תלוי בו: שהרבה יהודים יעלו להר הבית. ברגע שתהיה התעניינות בנושא הזה, כולם כבר יירתמו לעזור. אם אותה כמות של יהודים שמבקרים בכותל היתה נמצאת בהר, לא היה בכלל צורך להסביר איך מתקדמים מכך למקדש. המוני יהודים כבר היו אומרים שם תהלים, מדליקים נרות, מתפללים. אחר כך היה קם שטיבלך, וכך היינו מתקדמים. הכל תלוי בכך שיהיו אנשים בשטח, עוד דונם, עוד עז, עוד יהודי. בלי התעניינות, זה כמו להקים מדינה לברית ציוני אמריקה". 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה