יום רביעי, 11 במרץ 2015

ישראל נגד ההר

בנימין נתניהו || מדיניות מופקרת - כמו השמאל

גם אם בתסריט הזוי כלשהו זהבה גלאון תיבחר לעמוד בראשות הממשלה ב-17.3, היא לא תתנהל בהר הבית אחרת מנתניהו

מאת: ארנון סגל

בנימין נתניהו. פועל בהר הבית כמרצ
כשהמדובר בהר הבית, פשוט אין כל הבדל אם ביום שלישי הקרוב ייבחר בוז'י הרצוג לעמוד בראשות הממשלה, או לחילופין ציפי לבני, יאיר לפיד או בנימין נתניהו. למען האמת, אין פער ממשי בין מדיניות ראש הממשלה הנוכחי בעניין המתחם המקודש בעולם לבין זו של זהבה גלאון. גלאון – לו היה סיכוי שתעמוד בראשות הממשלה – לכל היותר היתה מנהלת בגלוי את תהליך מסירת ההר וסביבתו לניהול ירדני, אותו תהליך בדיוק שנתניהו מקיים תוך דממת אלחוט ומאחורי הקלעים. 

לשם התרשמות מדמיון דרכם של השניים האחרונים בנוגע להר, כך אמרה גלאון על נתניהו בדיון בענייני האתר הזה שיזם ח"כ פייגלין במליאת הכנסת בחורף שעבר: "זה לא מקרי שראש הממשלה נתניהו, שאינני נוהגת לשבח אותו בדרך כלל, נוהג במדיניות מאופקת בסוגיית הר הבית. הוא מבין שאנשים כמו אלו שיזמו כאן את הדיון היום מבקשים לסכן את מדינת ישראל ולהצית את חבית אבק השריפה".

וכך נראית המדיניות המאופקת של ראש הממשלה: בתקופת נתניהו הראשונה (96'-99') הניחה ממשלת ישראל לוואקף לייסד בהר שני מסגדים חדשים, תת קרקעיים – בשערי חולדה ובאורוות שלמה – צעד שלא קרה בהר בכל 1,300 השנים שקדמו לכך. אחד המסגדים, 'אל מרוואני' שמו, עשוי להכיל 10,000 מקומות ישיבה והוא כיום המסגד הגדול במזרח התיכון. בתקופת נתניהו הנוכחית נמנעת עליית חברי כנסת להר, הוצתה נקודת המשטרה היחידה במקום הקדוש בידי פורעים איסלמיים ומאז – שבעה חודשים – טרם שבה והופעלה. 

בנוסף, נמנעת בניית גשר הקבע בשער המוגרבים (ליתר דיוק: דווקא התחילו בשושו בבניית גשר הקבע, אך הוא פורק ברגע שנודע לירדנים מהעניין), ובאופן כללי השליטה בפועל בקדוש שבמקומותינו נתונה לממלכה השכנה ולגחמותיה. בגלל ירדן נתניהו ניסה למנוע בשנה שעברה אפילו את התכנסותה של מליאת הכנסת לדיון בנושא ההר. 

לא מופרך להניח שנתניהו משתוקק לבצע בפועל את מה שיו"ר המחנה הציוני הרצוג כבר הצהיר שבכוונתו לעשות אם יעלה לשלטון: לסגור כליל את ההר בפני יהודים. אחרי הכל, בפועל כבר כיום ההר לא ממש פתוח בפניהם. צעד כזה הרי יביא ליעד המבוקש בעיניו – שקט: אפס בילבולי מוח ירדניים בעניין הפרות כביכול של הסטטוס קוו בהר, קטיעת הסאגה של החזרות שגרירים ירדניים להתייעצות ברבת עמון, העדר פיגועים המתרחשים בתגובה למה שמכונה בקרב הגורמים האיסלמיים 'חילול מסגד אל אקצה בידי יהודים'. למה לא לסגור, בעצם? עם בילבולי המוח מהצד היהודי של המתרס בשל נעילת המתחם בפניו נתניהו כבר יתמודד בהצלחה. 

צעד מפלה כזה – סגירת ההר ליהודים – מנוגד אמנם לחוק יסוד המקומות הקדושים, לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים ובעצם לבסיס הציונות, אך הוא בהחלט לא בגדר הבלתי אפשרי בישראל 2015. הבה נזכור שבעבר כבר נקטה בו המדינה, כשנעלה את ההר למשך שלוש שנים תמימות בפני לא-מוסלמים (2000-2003). 

ובכל זאת, ראש הממשלה לא מצליח לבצע זאת, מסיבה פשוטה: לוּ יחליט נתניהו לנעול את המקום הקדוש כליל בפני יהודים, בשם איזשהו שריד של מראית עיניים שוויונית הוא ייאלץ לנקוט בצעד מקביל גם לגבי תיירים נוצרים – וזו כבר בעיה קשה בהרבה. מעשה כזה יצייר את ראש הממשלה בעולם באור לגמרי לא חיובי, וגם לא כל כך דמוקרטי. 

ובשל כך, התסריט הסביר ביותר הוא ששום דבר לא ישתנה בהר, לפחות כל עוד המפלגה היחידה בכנסת שמצהירה על רצונה לאפשר חופש פולחן לכל הדתות בהר – הבית היהודי – לא תהפוך למפלגת שלטון. כלומר, ביתר פירוט: יהודים שומרי מצוות ימשיכו לעלות ההרה, לפחות אלו העקשנים ובעלי העצבים החזקים, אך גם ימשיכו להיות מטורטרים בו או בכניסה אליו. המדינה תוסיף לשדר להם שעדיף שידירו רגליהם מהמקום הזה וההפקרות הכללית במקום בנוגע לחוקי המדינה תימשך אף היא. 

מה שבכל זאת עלול לטרוף את הקלפים, וזה קורה לפעמים, הוא התרחשויות בשטח שאינן תלויות בהנהגה הישראלית. כי בשטח, יש לזכור, נושא הר הבית ער יותר מאשר אי פעם מאז 67'. סקר אחר סקר שבודק את הנושא מוצא תמיכה נרחבת בציבור היהודי בישראל במתן אפשרות לחופש פולחן כולל בהר. מכיוון אחר, גם משענת הקנה הרצוץ שעליה מבסס ראש הממשלה את מדיניותו בעיר הנצח – ממלכת ירדן – בהחלט עלולה לקרוס בזמן מן הזמנים, והדבר עשוי להביא לחשיבה מחודשת במסדרונות השלטון לגבי המשך אפליית היהודים בהר. 

בקיצור, עם כל הכבוד לבחירות, לא הכל זה פוליטיקה. וגם אם בבית ראש הממשלה – ובאמת אין זה משנה מי השוכנים בו – בורחים מהנושא כמו מפצצה מתקתקת, ההתרחשויות במקום הקדוש לא תמיד טורחות לשאול להסכמתם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה