יום חמישי, 4 בדצמבר 2014

11 מצוות בעליה להר הבית

עולים להר הבית || מקיימים מצוות לאומיות ופרטיות

בית הדין לענייני עם ומדינה קורא לכל יהודי לעלות בטהרה להר הבית. חברי בית הדין מונים אחת עשרה מצוות שמקיים יהודי שעולה להר הקודש.

↓ קריאת קודש לעולים להר הבית

                        

קריאת קודש
לעולים להר בית ה' לכונן את בית מקדשו
ותוכחה למונעים


קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלקינו!
ביכורים ג, ב.

אנו החתומים מטה, חברי 'בית הדין לענייני עם ומדינה', נענים בזה לפניית העולים להר הבית, אשר ביקשונו להבהיר את דעתנו - דעת תורה - בענין העליה להר הבית ומקורותיה בהלכה.
אדם מישראל העולה להר הבית זוכה לקיים בעלייתו אחת עשרה מצוות. מוגשת בזה רשימת המצוות, תוך הסבר קצר:

א: "מקדשי תיראו": רמב"ם בית הבחירה (ז, א): "מהלך באימה וביראה וברעדה... אף על פי שחרב [יהלך בו כי] בקדושתו עומד".

ב: "עובדהו במקדשו": המתפלל בהר הבית או משתחווה - מקיים מצות עשה (רמב"ם ספר המצוות ה).

ג: "ירושה וישיבה": מצות 'ירושה וישיבה' התקיימה בהר הבית לפני יובל שנים בידי צבא ישראל. מאז הולך האויב ומשתלט על ההר בהתפרעויות וזריקות אבנים. העולה להר בליווי כוחות הבטחון, מקיים בכל עלייה מצות 'כיבוש', ככתוב: "כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יג; רמב"ם מלכים ה, ו; רמב"ן השמטות עשה ד).

ד: "לשכנו תדרשו ובאת שמה": העולה להר במטרה לחדש את העבודה במקדש, מקיים  מצות עשה (רמב"ן).לדעת הרמב"ם מצוה לכבוש את הר הבית, שהוא "תכלית התורה", גם אם תתחייב "מלחמה חזקה" (רמב"ם מו"נ ג, מה).

ה: מצות אהבת ה': העולה להר הבית למרות התנגדות חוגים המוכנים למסור את הר הבית לידי אויב - מקיים במעשיו את מצות אהבת ה', ככתוב: "לא תשמע אל דברי... חולם החלום ההוא [הסבור כי הכניעה לאויב - מצוה] כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת; הישכם אוהבים את ה' אלהיכם?"

ו: "ועשו לי מקדש": (בית הבחירה לרמב"ם א, א). זה יובל שנים חל חיוב על עם ישראל ועל הרבנות הראשית – לקיים מצוה זו, וכן את מאתיים המצוות המתקיימות במקדש. העולה להר הבית מסייע בידי גדולי התורה, לשוב ולדון בחובתם להקים את בית המקדש השלישי.

ז: "הוכח תוכיח": מצות תוכחה, מחוייב בה גם תלמיד לרבו, כי "חיוב מצוה זו על כל אדם! ואפילו הפחות לנכבד - חייב להוכיחו!" (ב"מ לא, א; רמב"ם ספר המצוות עשה רה).  עליית האלפים להר הבית - תוכחה יש בה לישראל ולמנהיגיו לעשות את חובתם ולחדש את העבודה במקדש.

ח: מצות שמירת הקרבנות: בעניין קרבן התמיד נאמר בתורה: "תשמרו להקריב לי במועדו". וכתבו הראשונים, שמצות עשה זו מוטלת על "בית דין ומורי התורה שבישראל" לוודא את הקרבת ה'תמיד' בוקר וערב (סמ"ג עשין קץ; חינוך תא). העולה להר מזרז בכך את בית הדין של הדור לעשות את חובתו.

ט: "מדבר שקר תרחק": יש מחכמי ישראל המכריזים, כי העולה להר הבית עובר על איסור כרת. דברי אותם חכמים מנוגדים לאמת ההלכתית, האומרת (רמב"ם ביאת המקדש ג, ד; יב): "טמא מת... מותר להכנס להר הבית... ואין חייבין כרת... אלא מעזרת ישראל ולפנים". נמצא, שלעומת דברי כזב הנאמרים ברבים, מכריז העולה להר הבית בעלייתו את האמת ההלכתית לאמיתה.

י: "לא תגורו מפני איש!" זה יובל שנים שיש מחכמי ישראל המשתמשים בהלכה של איסור כרת, כביכול, בהר הבית, כדי למנוע את ישראל מלקיים את מאתיים המצוות האמורות במקדש, ולהמשיך בכך את הגלות והחורבן. בעניין זה קובע הרמב"ם להלכה (סנהדרין כב, ב): "תלמיד שהיה יושב לפני רבו וראה [שרבו טועה] אם שתק [וממשיך את ביטול המצוות] הרי זה עובר משום: 'לא תגורו מפני איש'".

יא: מצות קידוש השם: בספר המצוות לרמב"ם (עשה ט) כתב: "אנחנו מצווים לפרסם האמונה הזאת האמיתית בעולם, ושלא נפחד... אבל נמסור עצמנו למיתה... וזאת היא מצות קידוש השם המצווים בה בני ישראל". מסירת הר בית ה' לידי אויבי ישראל, וביטול המצוות המתקיימות בו זה יובל שנים, היא חילול השם שלא נשמע דוגמתו. העולים להר כדי לקיים את המצוות האמורות בו - הם המקדשים שם שמים, ונוטלים שכר כולם (ירושלמי ברכות ט, ה).

העלייה בטהרה וגבולות הכניסה להר: העולים להר מצווים לטבול במקוה טהרה כדת וכדין, ויכנסו להר על פי הלכות 'מורא מקדש'. הדרכה הלכתית ומסלול ההליכה בהר מפורשים בחוברות שונות, כגון, 'בית ה' נלך' בהוצאת 'מכון המקדש'. יש מסלול קבוע לעולים להר הבית, הנשמר על ידי משטרת ישראל. נתיב ההליכה מרוחק כמאתיים מטר מכיפת הסלע, ובכך נשמר המרחק הראוי מתחום העזרה המקודשת – ואף טווח ביטחון רחב - וזאת, לכל השיטות.

חילול הקודש: כמבואר לעיל העלייה להר יש בה דין 'כיבוש'. במיוחד לאור המציאות העגומה כשאלפים ורבבות מבני ישמעאל מתפרעים בהר, מחללים את קדושתו במשחקי כדורגל ובהשתחויה לכיוון אבן ה'כעבה' במכה. השלטונות מגדירים מציאות זו כ'ססטוס קוו', כלומר: שמירת המצב כשהיה. לפי תורת ישראל 'המצב כשהיה' פירושו (מגילה ג, א): "כהנים בעבודתן, לויים בדוכנן וישראל במעמדן".

תוכחה: יש מן החכמים, המנסים למנוע את ישראל מן העליה להר הבית, ומלקיים את המצוות האמורות בו, בטענות שאין להן מקור בתורה. לכבוד החכמים ייאמר: (רמב"ם בהלכות תשובה ד, א: "יש דברים המעכבין את התשובה, והן עוון גדול, והעושה כן - אין הקדוש ברוך הוא מספיק בידו לעשות תשובה לפי גודל חטאו... והם: המחטיא את הרבים! ובכלל עוון זה המעכב את הרבים מלעשות מצוה". מכאן, שהמעכב את עם ישראל מלקיים את מאתיים המצוות המתקיימות במקדש – עוונו גדול מנשוא.

הסכנה בהפקרת מקום המקדש וביטול מצות הקרבנות: בימי דוד המלך באה מגפה על העם ומתו בה שבעים אלף מישראל. לא נעצרה המגפה, אלא משקם דוד, הקים מזבח לה' בהר המוריה, והקריב קרבנות ב"מקום אשר יבחר ה'". על כך אמרו חז"ל במדרש תהלים (יז; וכן רמב"ן במדבר יד): "כל אותן אלפים... לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש!" ללמדנו, כי לא העלייה להר מביאה אסון, אלא ההיפך! הבריחה מן ההר וביטול מצות  הקרבנות - הם המביאים אסון, חלילה, על ישראל.

קריאה גדולה: כולנו קרואים לשוב אל ה', להאזין לדברי נביא ה' הקורא להקים את הבית מחורבנו, באומרו: "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים – והבית הזה חרב?!" ובמהרה יתקיים בנו הכתוב: "והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו, יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'".

קריאה זו נשלחת בזה גם לרבנים הראשיים לישראל.
נקווה לקבל את תשובת הרבנים לפגישה בהקדם במענה למכתבנו זה.

בברכה ותפילה
יהי רצון
שנבנה את בית המקדש במהרה בימינו ושם נעבודך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות


על החתום:
בית הדין לענייני עם ומדינה
מיסודו של הסנהדרין

כחדא הווינא:
רבי ישראל אריאל אב"ד  רבי דניאל סטבסקי  רבי מאיר הלוי חקאק  רבי אברהם דוידוביץ
רבי פרופ' דניאל מיכלסון  רבי אברהם ישראל  רבי אראל סגל  רבי עזרא טפר  רבי יהושע פרידמן
רבי פרופ' הלל וייס  רבי אברהם כהנא  רבי אברהם בן- שור   רבי אריה לוין  רבי דב שטיין

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה