יום ראשון, 26 באוקטובר 2014

שעות מעטות

שעון חורף || על חשבון היהודים


השבוע הוזזו שעונינו שעה לאחור, וכתוצאה מכך ייפתחו שערי הר הבית בפני יהודים רק שלוש שעות וחצי ביום במקום ארבע שעות וחצי כפי שהיה בזמן שעון הקיץ, למשך חמישה ימים בשבוע בלבד. מה הקשר בין שעון חורף וצמצום שעות הפתיחה? לא ממש ברור, אבל ככה זה.


↓ שלטון המנדט היה נדיב יותר מנתניהו

יש סיבה להתגעגע.
מודעתו של מושל ירושלים הבריטי
רונלד סטורס בעיתון 'דואר היום' בעניין
זמני פתיחת הר הבית ליהודים, 12.4.1921
לפני כשלושה חודשים הגישה ועדת משנה של ועדת הפנים בכנסת בראשות ח"כ דוד צור (התנועה) – תת-ועדה שמונתה לבדוק את שחיקת הסטטוס קוו בהר הבית – את מסקנותיה, ובהן התנגדה להרחבת שעות פתיחת ההר ליהודים, כי לדבריה תהיה בכך פגיעה בסטטוס קוו. דא עקא, בדיקה מהירה מגלה שהסטטוס קוו הזה גמיש למדי, לפחות לכיוון אחד. מתברר שאפילו בימי השלטון העות'מאני ושלטון המנדט הבריטי היה מתחם ההר פתוח לכניסת יהודים שעות רבות יותר מאשר היום. לא זו בלבד אלא שגם תחת השלטון הישראלי היה המקום הקדוש פתוח במשך תקופות ארוכות לכניסתם של אלו באופן נרחב הרבה יותר מאשר בשלהי שנת 2014.

נתחיל. בשנת 1910, ימי השלטון העות'מאני, נפתח הר הבית בכל יום מימות השבוע למשך חמש שעות לכניסת יהודים, כולל ימי שישי ושבת (שבהם המתחם סגור כיום בפניהם). בזמן השלטון המנדטורי רק הלכו והתרחבו שעות הכניסה המיועדות לאלו שאינם מוסלמים: בד' בניסן תרפ"א (12.4.1921) פירסם מושל ירושלים הבריטי רונלד סטורס את זמני פתיחת הר הבית ללא-מוסלמים, ומהמודעה בעברית בעניין עולה שההר היה פתוח אז בכל יום מימות השבוע משמונה בבוקר עד 11:30 ומהשעה אחת בצהרים ועד שקיעת החמה, ואילו ביום שישי זמני הפתיחה ליהודים היו משמונה ועד 10:30 בבוקר ומאחת ועד שקיעת החמה. בנוסף, מסגד אל אקצה וכיפת הסלע שכיום סגורים וחתומים בפני יהודים, היו פתוחים אז באופן חופשי לביקוריהם במשך כל אותן שעות מלבד רבע שעה, בין שלוש וחצי לרבע לארבע אחר הצהרים, זמן התפילה במסגד.

הלאה. גם לאחר שיחרור הר הבית במלחמת ששת הימים היו זמני הכניסה ליהודים נדיבים בהרבה מאשר היום, ועל פי ידיעה של העיתונאי נדב שרגאי בעיתון הארץ מתאריך 11.12.90 אלו התמשכו מתשע בבוקר ועד ארבע אחר הצהרים. רק לאחר מאורעות דמים שבהם נהרגו 17 פורעים מוסלמים על הר הבית בחול המועד סוכות תשנ"א (8.10.1990) צומצמו הזמנים, אך גם אז היו ארוכים יותר מאשר כיום – כארבע שעות וחצי בממוצע מדי יום (הזמנים השתנו מדי חודש), כולל שבתות, וגם במהלך שעון חורף. הזמנים הנוכחיים (07:30-10:00, 12:30-13:30 בימים א-ה), שכבר קודשו לרמת 'סטטוס קוו' ונחשבים קבועים כמעט כימי השלטון האיסלמי במתחם המקודש, נוהגים למעשה רק מעת פתיחת ההר מחדש לכניסת יהודים בשנת 2003.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה