הרב אליהו רחמים זייני, רב הטכניון היוצא וראש ישיבת "אור וישועה":
בתום כהונה ממושכת של למעלה מ 30- שנה כרב הטכניון, שוחחנו עם הרב אליהו רחמים זייני שליט"א, על הרצל, על כלל ישראל, ועל בניין בית המקדש בימינו.
עליית יהודים להר הבית מתוך מחשבות על מתוך מחשבות על ריבונות ורגשות פטריוטיים – נובעת משייכות לקודש, או מתחום אחר?
קודם כל, כל מי שחש משהו הקשור לכלל ישראל – זה תמיד דבר הקשור לקודש. אולי לא המדרגה העליונה ביותר של הקדושה, אך זו תמיד המדרגה הראשונה. כל דבר הקשור לכלל קשור לקודש, כי הנשמה של כלל ישראל היא השכינה בעצמה. יהודי המרגיש קשור ללאומיות ישראל – אוטומטית מקושר לשכינה. הדבר נובע לא רק מרצונו, אלא גם מהשכינה השורה בנשמתו המביאה אותו למעשים כלליים בעד עם ישראל. דבר זה ייחודי לעם ישראל.
לכן, יהודי המגיע למקום כזה, כל ההיסטוריה של 3,500 שנה מתעוררת בתוכו במודע ושלא במודע, וכל התפילות של אבותינו בכל מקום, בכל קהילה, מעוררים את ליבו. לנגד עינינו הסתיימו אלפיים שנה של גלות במהלכן גורשנו מן הקודש, ועכשיו אנחנו מתקרבים אל הקודש בחזרה. יהודי נורמלי מרגיש זאת באופן טבעי.
ובנוגע לעצם השאלה: אתה יודע מי אמר את המשפט הבא? "בית המקדש שיתפרש במרכז העיר ירושלים יראה למרחוק – כי זוהי אמונתנו העתיקה ששמרה על אומתנו"? לא אחר מאשר תיאודור הרצל – חוזה המדינה.
מה שהרצל אמר נבע מצד הקודש, או מהצד הממלכתי הלאומי?
מדובר ביהודי גדול שרצה להיטיב עם עמו, ועבורו היה זה דבר מובן מאליו שצריך לבנות את בית המקדש כביטוי לאמונה העתיקה והנצחית של עם ישראל, ששמרה על אחדותנו. אמנם מדובר באדם שאינו דתי ולא מקפיד על כל הלכה והלכה, אבל בית המקדש וחשיבותו היו ברורים לו מאליהם.
בהרבה נושאים הרבנים מובילים, ובנוגע להר הבית יש תחושה שהציבור מוביל, והרבנים מסתכלים על התופעה מן הצד.
צריך ללמד זכות על תלמידי החכמים שאינם דוחפים את הציבור לכך. כידוע לכולם, הכניסה להר הבית למקומות האסורים אסורה באיסור כרת, ולכן יש דאגה עצומה של תלמידי החכמים, ששום אדם מישראל לא יגיע למקום בו הוא יכול להיכשל בחטא חמור זה. כתוצאה מכך, הם אינם דוחפים לעלייה להר ואינם מרימים את הדגל הזה.
כמובן, יש חוגים נוספים הסוברים שבית המקדש ירד מן השמים. הם עדיין נעולים על קונספציה זו - המנוגדת להלכה, ולפסיקתו של הרמב"ם למעשה - ולכן הם מפחדים שיש בפעילות כזאת משום "דחיקת הקץ", ועוד טיעונים חסרי כל בסיס הלכתי.
רבנים כמונו חושבים אחרת לחלוטין. כזכור לך, אולי, כבר לפני שבע-שמונה שנים, העברתי בשבת הגדול שיעור בו אמרתי שאין שום בעיה להיכנס בהר הבית למקומות שאותם הגדירו כמותרים תלמידי חכמים גדולים, כגון הרב גורן זצ"ל והרב ליאור יבלח"א, וכיוון שמותר לעלות, כל מי שבידו לעלות להר - חובה עליו לעשות כן, או לכל הפחות מצווה. למה? מכיוון שבכך אנו מבטאים את בעלותנו על המקום הזה, ויש בכך מצוות כיבוש. הלא רבותינו אמרו: דוד המלך כבש את סוריה לפני שכבש את ירושלים, וקנסוהו חכמים על כך. בואו לא נחזור על הטעות הזאת!
ביטוי בעלות - הוא כיבוש!
הרשב"ץ פסק בתשובותיו, שקניין קרקע היא בבחינת כיבוש. הוא לא אמר זאת רק על דעתו, אלא על דעת הרבה חכמים נוספים, ובראשם הרמב"ן. אין ספק שכלולים בזה גם ביקורים בהר הבית שמטרתם לבטא בעלות של עם ישראל במקום. כמובן, במקומות המותרים, ועל פי הכוונתם של תלמידי החכמים.
ידועים דברי ה"אור החיים" שבוויכוח בין רש"י לבין הרמב"ם בנוגע לבניין בית המקדש – דברי שניהם הם דברי א-להים חיים. קודם כל אנחנו נבנה אותו בפועל, וכשהוא יהיה גמור ושלם הוא גם "ירד מן השמיים" בהשראת השכינה.
אני מקווה שכולם יראו בכל המתרחש בימים אלה, חיזוק ועידוד לקום ולבנות את הקודש הכל כך חיוני לנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה