יום רביעי, 26 בפברואר 2014

דברי ח"כ משה פייגלין בדיון בכנסת על הר הבית

אני קורא לממשלת ישראל להפסיק את האפליה וההשפלה של היהודים בכניסה להר ועל ההר, ואני קורא לממשלת ישראל לאפשר גישה חופשית לכל יהודי להר-הבית מכל שער ותפילה על ההר כמתחייב מעצם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית וכמתחייב מחוקי-היסוד של מדינת ישראל. 


להלן דבריו של ח"כ משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו) בדיון במליאת הכנסת ביום שלישי כ"ה באדר א' תשע"ד:

ח"כ משה פייגלין נושא דברים בכנסת על הר הבית
תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני, כשאני מגיע לכנסת מדי בוקר, כבר בכיכר שם, כשאתה מגיע עם הרכב, מצפה לך המנורה, נכון? שם בכיכר יש את המנורה, כשאתה עובר את המחסום מצד שמאל שם בגן-הוורדים, אותה מנורה מפורסמת שליוותה את כל כנסות ישראל מאז ומתמיד. וכשאני מגיע עכשיו למליאה, שוב, כאן עומדת לעינינו המנורה, מנורת המקדש. המנורה היא סמל המדינה, והיא שמזכירה לנו בכל רגע, בכל עת, מאיפה באנו, בזכות איזו בשורה נאחזנו בנצח ושבנו לארצנו, לעירנו ולהר-הבית שממנו גלתה המנורה.
ואיך אנחנו יודעים איך היא נראית? איך ידע אותו פסל של המנורה שם בגן-הוורדים לעצב את המנורה כפי שהיא? אולי היא נראתה אחרת? בסך הכול גלינו מירושלים לפני 2,000 שנה. איך אנחנו יודעים בדיוק איך היא נראית? ובכן, כידוע לכולם, המנורה חקוקה בשער טיטוס ברומא זה 2,000 שנה, נישאת על גבי שבויי יהודה לאחר חורבן המקדש, חורבן ירושלים, לאחר שיצאנו לגלות. ומן ההנצחה הזאת של האימפריה הרומית את תבוסתנו לפני 2,000 שנה אנחנו יודעים בדיוק כיצד נראית המנורה שבה כולנו מביטים יום-יום כאן בכנסת ישראל, ושמהווה באמת ובצדק רב את הסמל, סמל המדינה היהודית ששבה לקום.
ברור שמנורת המקדש היא אכן הסמל הנכון, ואין נכון ומדויק ממנה לסמל את תחיית ישראל. והנה, בנסי-נסים ובגבורת חיילי ישראל השיב לנו אבינו שבשמים את הר קודשנו, ואנו יכולים לשוב ולהאיר את המנורה, להאיר מן ההר את בשורת הנביאים, בשורת החירות מכל משעבד בשר ודם, בשורת תיקון העולם במלכות האל, מלכות האל לבדו. אין לנו בשורה אחרת, אין לנו צידוק אחר לקיומנו כיהודים וכמדינה בלי הבשורה הזאת. בלי הבשורה הזאת אנו מאבדים את צדקת קיומנו כאן והופכים באמת למין צלבנים זמניים שכאלה בארצנו.
אבל ההנהגה הישראלית לדורותיה, לצערנו הרב, בורחת מבשורתה. מי צריך את כל הוותיקן הזה? אמר משה דיין ומסר את המפתחות לווקף. שום לחץ מדיני או צבאי לא גרם לכך – למהר ולמסור כעבור שעתיים את מפתחות הר-הבית. מזל שהיה לה להנהגה הישראלית למי למסור את ההר, אחרת היהודים עוד היו מקיימים חלילה את ייעודם, מתחברים לייעודם, מתחברים למשמעות קיומם פה בארץ ועוד בונים את בית-המקדש, חס וחלילה. אז מה עשינו עם המתנה המדהימה, עם המקום שבו בחר השם להשכין שכינתו שם, שניתנה לנו בנסי-נסים במלחמת ששת הימים? קיבלנו מתנה עם עטיפה, לקחנו את העטיפה, את הכותל של המתנה, ואילו את המתנה עצמה השלכנו אחר גבינו למי שרק הסכים לקחת.
אם רק תסכימו אתי, חברי חברי הכנסת, ותעלו אתי יום אחד להר-הבית, על-פי כל דקדוקי ההלכה, כמובן, אראה לכם כיצד מתגוללים שם בעפר שרידי מקדש שלמה ושרידי מקדש עולי בבל. אם כך אנו מתייחסים למקור, אולי, אדוני היושב-ראש, נזמין את אנשי התחזוקה ונפרק פה את המנורה. אם את המקור אנו משליכים אחר גבינו, מה אנו מתפארים בסמל המנורה הזה?
וכך, מאחורי גבו של העם, ויתרנו על כל שריד של ריבונות ישראל בהר. כל ארגון טרור יכול להניף שם את דגלו. דגל ישראל? הס מלהזכיר; ופרק תהילים? עילה למעצר. פרק תהילים של יהודי בהר-הבית. ואפילו כיפה על הראש ממליצים שוטרי משטרת ישראל להוריד. אני לא מכיר שום מדינה בעולם שהמשטרה אומרת ליהודים – המשטרה, הגורם הרשמי – אומרת ליהודים להוריד את הכיפה בהר-הבית, בלב-לבה של מה שאנחנו מכנים "בירתנו הריבונית לעד ולנצח נצחים".
"כי ביתי בית תפִלה יִקרא לכל העמים", אומר הנביא, ובמדינת ישראל הריבונית, לאחר שקיבלנו לידינו, שבנו אחרי אלפיים שנה להר-הבית, למקום קודשנו, רק ליהודים אסור להתפלל במקום. וכמו תמיד, כשאנו בורחים מארצנו ומחפירות חיינו, לא שלום אנו מקבלים אלא עוד ועוד אלימות. כי לא הייאוש מניע את אויבינו אלא התקווה, התקווה לגרשנו מן הארץ כולה. ומה מעורר יותר תקווה שכזאת מאשר כשהיהודים אומרים: אין לנו יותר קשר אל המקום שנותן את הצידוק לקיומנו הלאומי בארץ הזאת, כי הר-הבית כלב באיברים. וכמאמר משורר הקטרוג והאמונה אורי צבי גרינברג: השולט בהר שולט בארץ.
חברים, למרבה התדהמה, זו הפעם הראשונה שכנסת ישראל דנה במליאה בשאלת הריבונות בהר-הבית. בלי ההר אין בית – לא בתל-אביב, לא בחיפה, לא בשום מקום אחר – כי בלי הבית אין תכלית ואין ייעוד לקיומנו הריבוני בארץ כולה. הגיע הזמן להפסיק את הכרסום בריבונות ישראל בלב-לבה של ירושלים.
חברים, אנו נמצאים בתקופה היסטורית מדהימה. סביר להניח שבעשור הקרוב יתדפקו כמיליון וחצי עולים על שערינו. ראו מה קרה באוקראינה רק בשבוע שעבר, כשמנהיגי הקהילה היהודית קוראים ליהודים לברוח לא רק מעיר הבירה אלא מן הארץ כולה, וזהו רק קצה הקרחון נוכח התהליכים המתחוללים בעולם כולו. כמיליון וחצי יהודים, רבותי, הולכים להתדפק כאן על שערינו. הרומאים נעלמו ואינם, המנורה שנצרנו בלבנו החזיקה אותנו אלפיים שנה, והיא תמשיך להחזיק אותנו גם מול האתגרים הבאים. המנורה הזאת אינה מוצג מוזיאוני, היא לוז חיינו. בואו וניתן לה לשוב ולהאיר את דרכנו.
בשם העם היהודי לדורותיו אני קורא כאן, מעל בימת הכנסת, לממשלת ישראל ולעומד בראשה לממש את ריבונותה המלאה של מדינת ישראל בהר-הבית כולו, ולהפסיק באופן מיידי את הרס העתיקות בהר-הבית והשמדת עברנו ההיסטורי בידי אויבנו.
אני קורא לממשלת ישראל להפסיק את האפליה וההשפלה של היהודים בכניסה להר ועל ההר, ואני קורא לממשלת ישראל לאפשר גישה חופשית לכל יהודי להר-הבית מכל שער ותפילה על ההר כמתחייב מעצם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית וכמתחייב מחוקי-היסוד של מדינת ישראל. תודה רבה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה