המשכן ובתי המקדש שהיו לעם ישראל היו בנויים באופן שונה זה מזה במידות, בצורה, בסגנונות העיטוריים, במספר כלי הקודש, במימדיהם ובסוגיהם ואף באופי עבודת הכהנים והלווים. עם זאת, ליבת המקדש והיחסים בין המידות השונות נשמרו. כל אחד מבתי המקדש נבנה בהתאם לתרבות של אותה העת, בכך שבירר ואימץ את מיטב המרכיבים שלה וקידש אותם. זאת לצד שמירה על מהות פנימית יותר שבאה לידי ביטוי בליבת המקדש ובעקרונות שעל-פיהם התבררו ו"גוירו" המרכיבים השונים של תרבות הגויים שאומצה אל תוכו. כל עניינו של בית המקדש הוא להקנות ייעוד ומשמעות לתרבות האנושית, על ידי קידוש המרכיבים הנעלים ביותר שלה דווקא בהר המוריה – מקום העקידה, המייצג יותר מכל את הבחירה הא-לוהית האובייקטיבית, שעומדת כנגד הבחירה האנושית הסובייקטיבית.
בדומה לבית המקדש, כך גם תורת ישראל היא למעשה תגובה לתרבות ולמערכות חוקים אנושיות, שאומצו ו"גוירו" לאחר בירור ובהשראה א-לוהית. ללא המצאת החקלאות (גידולי השדה והמקנה), הבישול, הטקסטיל, תעשיות נוספות וכדומה, לא היה כל פשר לרובן המכריע של מצוות התורה. העקרונות שעל-פיהם ערכה התורה שינויים ותיקונים למערכות המשפט ולחוקי התרבות השלטת בזמן כתיבתה, הם המהות הא-לוהית הנצחית שבה, לצד ההלכה ההולכת ומשתנה מדור לדור ומתרבות לתרבות.
מקום המקדש – הר ציון – הוא המקום שבו אמור להתגשם החזון "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' ואֶל בֵּית אֱ-לוֹהֵי יַעֲקֹב, וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאוֹרְחוֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָים". דווקא מתוך מקום גשמי שנבחר על ידי הא-לוהים, ומתוך יצירה גשמית (מקדש), ניתן לאחד ולצקת משמעות לכל רבדי ההוויה התרבותיים שבם אנו חיים. בית המקדש הוא מקום הסמכות העליונה שממנו מתבררים כל התורות (השאלות, המחלוקות והפסיקות), המגיעות מכל חלקי עם ישראל ומהעולם כולו.
בעיני רוחי בית המקדש השלישי מייצג עידן של יהדות שונה לחלוטין מזו הגלותית של ימינו, ומהתרבות הפוסט-מודרנית שאותה אנו חווים כיום. במציאות זו ההלכה תהיה מצד אחד מאוחדת (שלא כמו בימינו), ומאידך, משתנה על-פי התרבות והמציאות המשתנים. הפלורליזם לא יעלם מן העולם: הדעות השונות והמחלוקות ישמשו כחומר גלם המגיע אל המקדש לצורך בירור, שבסופו תעשה הכרעה אחת ותצא תורה מירושלים.
בית המקדש עצמו יהיה מבנה שייבנה ממיטב המרכיבים התרבותיים והטכנולוגיים של זמנו. האם בבית המקדש השלישי יהיו מחשבים, מנורות להט, פלורוסנט או לדים? איזו מוסיקה בדיוק תתנגן שם: אקוסטית או דיגיטלית? על שאלות אלו לא נוכל כעת לענות, מפני שהדבר תלוי בתרבות שתשלוט בעולם באותה עת שיבנה ובהחלטות של חכמי העם. אף אחד כיום אינו יכול לדעת באיזו צורה בדיוק ייבנה הבית, מה תהיה תבניתו, כיצד ייראו כליו, מה יהיה אופי עבודת הכהנים והאם תשוב הנבואה באותה עת. העוסקים בתכנון בית המקדש השלישי בימינו צריכים להיזהר מלהאחז ולקדש את התרבות ששלטה בעולם בימי הבית הראשון והשני, במקום לחשוב כיצד מעלים בקודש את תרבות זמננו. אסכם את הדברים בדברי הרמב"ם, "לא נדע מה יהיה עד שיהיה", עם תוספת אחת, יהיה טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה